סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
של בסופו
על שפת הים בקפריסין, השמש כבר נ ה לשקוע תט
1946 .
הקיץ, שנת
רבקה, בת הזקונים למשפחת זלוטניק, ישבה שם, רגליה חבוקות בידה האחת, והשניה מסננת את החול הזהוב בין אצבעותיה , נותנת לו להיזרות ברוח הקלה, מתבוננת באדוות הגלים המלחכים את החוף, ושבים אחורה , משאירים את החול חלק ונקי מכל סימן.
" אני חייבת לכתוב הכל " , אמרה לעצמה ללא קו "ל. לפני שימ י החול ימחקו את ." הזכרון
זה הקיץ הששי, מאז ה בוקר ה ארור של 1941 , בו שעטו הגרמ נים בסערה לקוזין, העיירה הקטנה, וכמעט לא הותירו ממנה שריד ופליט. רבקה ידעה שהיא בין הבודדים ששרדו, והמודעות היתה קשה, מרה, צובטת בגרון, מעלה דמעות, ובאופן מוזר גם מאתגרת.
" אני אוכל גם לתרגל את העברית אם אכתוב הכל בעברית " , חשבה. תמיד היתה מעשית מאוד. " זה יהיה טוב
רבקה
." בשבילי
5
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker