סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם

 קיבוץ הכשרה

המלחמה הסתיימה ושרה ונחמיה ניסו לברר מה עלה בגורלם של שאר בני המשפחה. הם יצרו קשר עם חברים מקרשניק ומהם שמעו את הבשורות הקשות: באוגוסט 1940 רוכזו היהודים, כחמשת אלפים וחמש מאות נפש, בגטו והועסקו בעבודות כפייה. בשל הצפיפות והרעב, ובהמשך גם הקור, פרצו בגטו מגפות ורבים מיושביו מצאו את מותם. באפריל 1942 פשטו אנשי אס.אס על הגטו, מלווים בעוזריהם האוקראיניים, לכדו כאלפיים יהודים ושלחו אותם למחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נרצחו מיד עם בואם. בין הנרצחים הייתה גם האחות הבכורה יפה. אברהם ורבקה סמבורסקי, יחד עם בתם הקטנה רוזה, ניצלו בזכות מקלט שמצאו אצל נגן העוגב של הכנסייה. הם שרדו במקום המסתור הזה כמעט עד סוף המלחמה, אך ממש אז נתפסו בעקבות הלשנה. הגרמנים רצחו אותם, וגם את המשפחה הנוצרית שהסתירה אותם. החברים סיימו את מכתבם באזהרה ובהמלצה: בפולין ממשיכים לרצוח יהודים, למרות שהסתיימה המלחמה, אל תשובו לכאן. למרות זאת החליטו שרה ונחמיה לשוב לפולין, אך לקרשניק לא שבו. הם הצטרפו לתנועת דרור הציונית והקימו קיבוץ הכשרה בוורשה, בו שהו עד שהגיע תורם לעלות ארצה. לשם כך השיגה התנועה בניין גדול ובו שניים עשר חדרים. שרה וכמה חברים נוספים נהגו ללכת לתחנת הרכבת של העיר והציעו לצעירים יהודיים להצטרף אליהם. כך נאספו שלושים וארבעה צעירים, ניצולי שואה, שרצו לעלות ארצה. ביניהם הייתה גם סוניה ולפיש, שחלקה חדר עם שרה והפכה לחברתה הטובה ביותר. סוניה הרבתה לספר על משפחתה ובעיקר על אחיה אברהם, שמצא את מותו בחזית הרוסית. שרה הייתה שותפה לשמחה של סוניה ושל הוריה, כשהתברר שאברהם חי והגיע לקיבוץ. תוך זמן קצר הצטרפה לשמחה הזאת גם אהבה, שרה ואברהם הפכו לזוג. אחרי כמה חודשים עברו כולם למחנה פליטים על יד העיר זלצבורג שבאוסטריה, ממתינים שם לאישורי העלייה ארצה. בתקופה זו הרו שתי הנשים, שרה וסוניה, ובהפרש של חודש נולדו הבנים – דב ומתי.

29

Made with FlippingBook - Online magazine maker