קשר עין גליון 252 - ירחון ארגון המורים ספטמבר 2015

שלום!

קשר עין

“מה קורה למערכת הלימודים בבית ספר מקיף במגזר הבדואי ברהט, אשר צוות המורים ועובדי המינהל שבו מורכב ממוסלמים, יהודים, נוצרים ודרוזים, ואוכלוסיית התלמידים בו מורכבת ממוסלמים?"

והם עלולים לצאת לתרבות רעה. : אני גם הורה וגם מורה. כמורה, מגיע מורה לי להיות בחופש עם הילדים שלי ולתת להם את תשומת הלב, המגיעה להם, שכל הזמן נתתי לילדים אחרים (תלמידים). אני רוצה לטייל איתם ועם בן זוגי. יש לזכור שהחופשה היא חלק מתנאי העבודה של המורה ואסור לפגוע בכך. לעניות דעתי, טוב עשה משרד החינוך, בשיתוף השלטון המקומי, כשהפעיל השנה את פרויקט “בית הספר של החופש הגדול“ לשכבות א’-ב’, אשר קיצר את החופשה בשלושה שבועות. זהו פרויקט מבורך, ויש צורך להרחיבו כל שנה כך שיכיל שתי שכבות חדשות, עד החטיבה העליונה, והוא דורש התאמה לסוג השכבה (יסודי – חטיבה עליונה). כמובן, פרויקט זה מסובסד ומותאם לרמת ההכנסה של ההורים. אם משרד האוצר לא ייתן יד ויימנע מלממן ולהרחיב פרויקט זה, ככל הנראה נחזור להאשמות בעד ונגד החופש הגדול בקיץ.

הנכון לכולם הוא לצאת לחופשה במועדי החופשות הדתיות שלהם. הצוות שהוא לא מוסלמי נהנה גם הוא מהחופשות הדתיות של המוסלמים. עקב כך אנו מתמודדים לא פעם עם הצורך להשלים את החומר החסר לתלמידים. הורים לעתים באים בטענות שיש לא מעט היעדרויות של מורים בבית הספר. שאלתי לדעתם של תלמידים, מורים והורים על דבר החופשה הארוכה בקיץ. התשובות היו מגוונות: : אני בעד החופש הגדול, כי בימי תלמיד הקיץ חם מאוד בנגב, צריך לנוח, לטעון את המצברים מחדש, לצאת לטייל עם ההורים ולבקר את סבתא. : זהו חופש ארוך מאוד, אנו תלמיד אחר נשכח את החומר. אני נגד. : אני אבא ל-01 תלמידים, מפרנס הורה יחיד, קשה לי למצוא מסגרות לילדים, ואם אמצא אין לי מאיפה לשלם. כאשר החופש ארוך, משעמם לילדים

ולהלן הצעתי לחלוקת החופשות:

חופשת הקיץ למשך 03 יום ליסודיים (04 יום לעל יסודי) ו- 03 הימים הנותרים יתחלקו: 51 יום ייתוספו לחופשת פסח וגם לחופשת האביב של המגזר הלא יהודי. 51 יום ייתוספו לחופשת חנוכה וגם לחופשת החורף של המגזר הלא יהודי. בצורה זו יתחלקו החופשות לשלוש עונות: קיץ, חורף ואביב. לא ישעמם לתלמידים, למורים וגם להורים, אשר יתאימו את החופשות שלהם בעבודה לחופשות התלמידים ויוכלו להקדיש זמן לבילוי ולטיול עם ילדיהם. מודע אני שיישום הצעה זו דורש חשיבה ואת תרגומה הלכה למעשה. יש בה מן הסיכוי לצד הסיכון, אך זה המקום להיזכר בדברי אחד החכמים שאמר “הסיכון הגדול ביותר בחיים הוא לא ■ לקחת שום סיכון“.

65