קשר עין גליון 259 - ירחון ארגון המורים מאי 2016

הוקמה ועדה בינלאומית לשיתוף 1925 כבר בשנת פעולה אינטלקטואלי מטעם חבר הלאומים, שביקש , ערב עלייתו 1932- ניתוח משווה של ספרי לימוד. ב של היטלר לשלטון בגרמניה, הוחלט לפתח מודל של היוועצות בינלאומית על ספרי לימוד

מאז בבחינה של ספרי לימוד – בחינה פנימית, הדדית, בין מדינתית ואף תלת מדינתית. כולן יוצאות מתוך נקודת ההנחה המודרנית כי ניתן לשנות את תודעתם של הצעירים, ניתן להסיטם מדרך האלימות, מדרך הפגיעה האפשרית באחר, מהגזעתו, מסימונו וקטלוגו כאיום, כמושנא וכמושחר. אף כי אמצעי מדיה אחרים נעשים משמעותיים במידה רבה בחייהם של התלמידים, מוסיפים ספרי הלימוד לשמש כלי 85- עיקרי בתהליכי הוראה ולמידה בישראל. אף על פי ש אחוזים מהידע של התלמידים נרכש מחוץ לבית הספר וממקורות שאינם מורים, ההישענות על ספרי הלימוד ממשיכה להיות יסוד חשוב בלימוד היסטוריה, גיאוגרפיה ומדעי החברה. אנו שומעים היום קברניטי חינוך בישראל וגם מורים אשר טוענים כי כבר אין שימוש רב בספר הלימוד בבתי הספר וכי מורים רבים, לצערי יש לומר, מעדיפים שלא להשתמש בו. נכון, זו אכן מגמה שמובלת על ידי מורים שטועים לחשוב כי הם המקור המרכזי להעברת הידע, ועם זאת במחקרים שבוצעו ברחבי העולם וגם בישראל עולה כי תלמידים מעדיפים את ספר הלימוד כמקור למידה משום שיש לו תדמית אובייקטיבית ואנציקלופדית ומשום שהוא תואם את הפעילויות המתבצעות בכיתה, בייחוד במערכות הנשענות על שינון וזכירה ופחות על חינוך לחשיבה. במערכות חינוך אשר עדיין מובלות על ידי למידה לקראת בחינות הבגרות, תלמידים יכולים בדרך כלל להישען על ספרי לימוד בדרכם להצלחה בבחינה. זו, כמובן, אינה הדרך הנכונה ללמידה, ואולם ספר הלימוד שומר על מעמדו ההגמוני גם בשל החשיבות שתלמידים מייחסים לתכניו בלימודיהם לבחינות הבגרות, שהן כרטיס הכניסה לאקדמיה. טקסטים כתובים נותנים לתלמיד (וגם להוריו ולמוריו) תחושה שהם אובייקטיביים וחסינים בפני ביקורת, ולפיכך מיוחסת אליהם רמת הערכה רבה. זו גם הסיבה שבישראל פסלו, אך לפני שנתיים, ספר לימוד באזרחות בגלל טעויות שהתגלו בו, בתהליך האישור שלו ובתהליך הכנסתו

, ערב עלייתו של היטלר לשלטון 1932- של ספרי לימוד. ב בגרמניה, הוחלט לפתח מודל של היוועצות בינלאומית על ספרי לימוד. נוסחו עקרונות לפיתוח הבנה הדדית עמוקה יותר 1937- ב באמצעות לימוד היסטוריה, ועשרים ושש מדינות חתמו על ההצהרה בעניין הוראת ההיסטוריה. ההצהרה הייתה בעלת חזון, וקראה להבליט עובדות המעידות על תלות גומלין בין העמים ושכנוע התלמידים למודעות וזהירות מפני טענות שווא ופרשנויות העלולות לפתח בהם דעות קדומות חסרות שחר נגד עמים אחרים. שנתיים לאחר מכן פרצה הנוראה שבמלחמות ובתוכה הברוטלי שבאסונות המין האנושי, זה שלאחריו צריך לשאול, כדברי אדורנו, האם ניתן לכתוב שירה? כשנוסד אונסקו, אחרי מלחמת העולם השנייה, ננקטה גישה נחרצת יותר. מייסדיו היו תמימי דעים שהארגון העולמי החדש צריך להמשיך בפעילותה של ליגת הלאומים לרענון ספרי לימוד ולהרחיב אותה. בוועידה , התקבלה 1946 הכללית הראשונה של אונסקו, בשנת החלטה על תכנית לשיפור ספרי לימוד וחומרי הוראה ככלי מסייע לפיתוח הבנה בינלאומית. התכנית התבססה על בדיקה מדוקדקת של הניסיון שהצטבר בתחום בין שתי מלחמות העולם. העקרונות נוסחו במהירות, ובעשורים שלאחר מכן הם שימשו קווים מנחים לשיתוף פעולה בין המדינות החברות בארגון. תכנית לשיפור ספרי לימוד וחומרי הוראה ככלי מסייע לפיתוח הבנה , והציגה לראשונה 1949 בינלאומית ראתה אור בשנת קריטריונים לתיקון ולכתיבה של ספרי לימוד באספקלריה של השאיפה לקדם הבנה בינלאומית. ובכל זאת לא את כל הרעיונות שנהגו בשנים שלאחר המלחמה היה אפשר ליישם – או, למצער, יישומם דרש זמן רב מכפי שצפו מלכתחילה. קצרה היריעה מלתאר את המהלך הנרחב שעבר העולם

32