קשר עין גליון 259 - ירחון ארגון המורים מאי 2016
עם תום מלחמת העולם הראשונה והטלטלה שעברה האנושות החליט חבר הלאומים לחפש דרכים להילחם בשנאת זרים הדדית ולמגר סטריאוטיפים. מורים ופוליטיקאים הפנו אצבע מאשימה אל ספרי הלימוד. הספרים נטו, כך טענו, לטפח דעות קדומות לאומיות במקום להילחם בהן והציגו דימויים וסטריאוטיפים מטעים של הצד האחר. כך החל, למעשה, תהליך שאת אחד משלביו אנו משלימים בעת האחרונה בישראל ובגרמניה. תהליך של בדיקת ספרי הלימוד כמקור שיכול להביא לשינוי, לפריצת דרך של הסרת החומות בין מי שמכונה האחר לביני. התהליך החל במדינות הנורדיות, כאשר אגודה עצמאית המורכבת מאנשים פרטיים ומארגונים בעלי עניין פנתה למו"לים בדרישה לבדוק את הספרים ולסלק תיאורים מגמתיים של הארצות השכנות. הוקמה ועדה בינלאומית לשיתוף פעולה 1925 כבר בשנת אינטלקטואלי מטעם חבר הלאומים, שביקש ניתוח משווה
כאן למידה משמעותית. החינוך האיכותי שמבקש אונסקו הוא הדרך לייצב את המדינות המסוכסכות גם באמצעות החינוך. התפיסה של אונסקו עדיין אינה 'מתכתבת' עם המדיניות הישראלית. עם שקיעתו של העולם הדו-קוטבי עברו דפוסי הסכסוך, שהתקיימו בין מדינות, אל תחום היחסים הפנים-ארציים. רענון ספרי לימוד צריך, לדעת אונסקו, להיות מעוגן במסגרת רחבה יותר, של צדק לתקופת מעבר וצעדי פיוס, כגון העמדות לדין, ועדות אמת וטקסי הנצחה. מסיבה זו ראוי, לדעת אונסקו, להקדיש תשומת לב מיוחדת ליתרונות ולחסרונות של מודלים שונים לכתיבת ספרי לימוד וגם להפקת ספרי לימוד בהיסטוריה המשותפים לשני צדדים או יותר. על כן ממליץ הארגון על ספרי לימוד כממקדים יצירת זהות קבוצתית ופרספקטיבות חדשות במסגרת פרויקטים דו לאומיים ורב לאומיים.
31
Made with FlippingBook