קשר עין גליון 260 - ירחון ארגון המורים יוני 2016

של הדובר. שכן, לבו אינו יכול להימצא מחוץ לגופו. : מילים שיש להן יותר ממשמעות אחת. מדובר צימוד בדמיון צלילי בין מילים בעלות משמעות שונה או במילה ל ֶ ב ֶ ל / כ ֶ ב ֶ אחת שיש לה משמעויות מספר. צימודים בשיר: ח ב. ָ ר ֶ ח ֶ ב, נ ָ ר ֱ ע ֶ ב, י ָ ר ֲ ב, ע ָ ר ֲ ע ַ מ , ר ַ ק ֵ ל /י ַ ק ֵ י , מילה החוזרת בשיר אנפורה:

המעבר מהשלטון המוסלמי בספרד לשלטון הנוצרי בארץ- ישראל. כלומר, לקושי הגיאוגרפי המוצג בבית הראשון נוסף קושי פוליטי. המשורר חש כבול תחת השלטון המוסלמי. ל, מכפיל אף הוא את משמעות ֶ ב ֶ ל / כ ֶ ב ֶ הצימוד שונה אות, ח הניגוד בין המזרח ובין המערב. נוסף על כך קיימת תחושה

של חוסר אונים המצויה בכבילה הפוליטית. התבנית הכיאסטית, ההצלבה בין המשפטים, מדגישה את הניגוד: ב ָ ר ֲ ע ַ סוף מ ְ י בּ ִ כ ֹ נ ָ א ְ ח ו ָ ר ְ ז ִ מ ְ י ב ִ בּ ִ ל ל ֶ ב ֶ כ ְ נּי בּ ְ א ַ דום ו ֱ ל א ֶ ב ֶ ח ְ צּיון בּ >><< ב? ָ ר ֲ ע עוד ְ י, בּ ַ ר ָ ס ֱ א ֶ י ו ַ ר ָ ד ְ ם נ ֵ ל ַ ש ֲ ה א ָ יכ ֵ א ל ַ כ ֹ ר א ֶ ש ֲ ת א ֶ ה א ָ מ ֲ ע ְ ט ֶ יךְ א ֵ א >><< ב? ָ ר ֱ ע ֶ יךְ י ֵ א ְ ו :3 בית מוֹ ְ ד, כּ ַ ר ָ פ ְ ל-טוּב ס ָ ב כּ ֹ ז ֲ י ע ַ ינ ַ ע ְ ל בּ ַ ק ֵ י ב! ָ ר ֶ ח ֶ יר נ ִ ב ְ רוֹת ד ְ פ ַ אוֹת ע ְ י ר ַ ינ ֵ ע ְ ר בּ ַ ק ֵ / י

בתחילת כל בית. שאלות הפותחות ב“איך ו“איכה אשלם נדרי“ - רמז ל“איכה“ - שיבוץ ממגילת הקינות “איכה“: “איכה ישבה בדד העיר“ ), הקינה על חורבן 1 ,´ (איכה, א בית המקדש. שיבוצים ואזכורים מקראיים: “לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב“ – רמז לפסוק: “כרחוק מזרח – הדגשת 12 , ממערב“, תהלים ק“ג המרחק הפיזי הרב בין ספרד לבין ארץ-ישראל.

בשירת ימי הביניים למשורר אין חירות, כמו בשירה המודרנית, לבחור נושאים, משקל וחריזה; אנחנו רואים את חירותו של המשורר בבחירת מושא כיסופיו – זהו שיר אהבה וגעגועים לארץ-ישראל, וזאת בניגוד למקובל

“בעוד ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?“ – רמז לספר .)10 , איוב: “טמון בארץ חבלו ומלכודתו עלי נתיב“, (איוב י“ח רמיזה זו מצביעה על הדומה בין חבל לבין מלכודת, ומכאן מובנת כוונת המשורר, הרואה את ארץ-ישראל הלכודה על ידי הנוצרים, לעומתו – הלכוד בידי המוסלמים. למילה “חבל“ משמעות נוספת, לפי תהלים: “חבלי מוות“ (תהלים ), כלומר כאב וייסורים, רמז למצבה של ירושלים 5 , י“ח ההרוסה והנטושה. “אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי“ - תהלים שיבוץ: . אלו 14 , אשלם...“ – תהלים קט“ז ´ , וכן: “נדרי לה 13 , ס“ו מסבירים את מצוקת הדובר בשל אי יכולתו לקיים את נדריו ובראש ובראשונה את נדר העלייה לציון. “יקר בעיני ראות עפרות...“ - רמז להופעת הביטוי “וייקר דמם בעיניו“ - במשמעות של חשוב / רב ערך. במקרה 14 , – תהלים ע“ב זה החשיבות נתונה לרצון לראות את חורבות בית המקדש ובכך לאחד בין הגוף והנפש. זהו איחוד ראוי ויקר, אף שמדובר בוויתור על כל טוב ספרד לטובת ההגעה למקום חרב והרוס. “ (במשמעות של הלשכה הפנימית – קודש הקודשים דביר “ : “אל דביר הבית, אל ´ שבבית המקדש) כמתואר במלכים א . וכן: “בנשאי ידי אל 6 ´ , ח ´ קודש הקודשים...“ – מלכים א .2 , דביר קדשך“ - תהלים כ“ח

בבית הראשון והשני פותח הדובר בשאלות “איך“ ואיכה“, שהשלמתן באה לכדי תשובה בבית השלישי. מבחינה כלכלית, לדובר אמנם חיים טובים בספרד, אך הוא טורח להדגיש כי קל לו לוותר על כל העושר כדי לראות את ארץ- ישראל. הוא מזלזל בעושרה של ספרד, ומעדיף לראות את העפר של בית המקדש שנחרב מלהמשיך את החיים ר מדגיש את הקלות שבה ַ ק ֵ ל /י ַ ק ֵ הנוחים בספרד. הצימוד י הוא יכול לעזוב את ספרד כי ארץ-ישראל יקרה לו. קודש = עפר של בית המקדש שחרב (דביר = עפרות דביר הקודשים, החדר הפנימי והקדוש ביותר בבית המקדש, שאליו היה הכהן הגדול נכנס פעם בשנה, ביום כיפור). מבנה השיר וקישוטים השיר מורכב משלושה בתים, ובכל בית דלת וסוגר. בשיר ב) הבא להדגיש את היותו ָ ר ֶ ח ֶ ב, נ ָ ר ֱ ע ֶ ב, י ָ ר ֲ חרוז מבריח (ע במערב. רבים: לבי במזרח-אנוכי בסוף מערב. ציון ניגודים בשיר בחבל אדום-אני בכבל ערב. יקל בעיניי-יקר בעיניי, כל טוב ספרד-עפרות דביר נחרב. : “לבי במזרח“ – במילה לבי הכוונה היא לנשמתו מטפורה

32