קשר עין גליון 265 - ירחון ארגון המורים ינואר 2017

שרון כץ

מחאה חינוכית סיקור כנס “חינוך באבדן דרך״ שעלתה ממנו קריאה לפעולה למען שינוי במערכת החינוך

מורים מפוטרים 13 בערכים. נתון נוסף שהציגה: בממוצע רק מורים מנוידים מבית ספר 850- בשנה על רקע פדגוגי וכ לבית ספר על בסיס אותו רקע. פרופ’ ניר אוריון ממכון ויצמן הסביר כי מערכת החינוך לא הוקמה כדי לחנך ילדים. לדבריו, היא הוקמה כקומבינה של הקשר “הון – שלטון״ במטרה לעצב אזרחים צייתנים, ולכן לעולם תהיה עמידה בפני כל שינוי מהותי. המפתח לשינוי נעוץ במנהלי בתי הספר, שהם בעלי יכולת משמעותית לעיצוב המהות החינוכית של בית ספרם ויכולתם תלויה במידה רבה בתמיכת הרשות המקומית. השקעת אנרגיה ומתן כלים להורים, שמחפשים משהו אחר, תוביל מנהלים לדרוש מראש הרשות המקומית לאפשר פתיחת בתי ספר שמתאימים לילדיהם. ד״ר איימן אגברייה מאוניברסיטת חיפה טען שהחינוך הערבי סובל מאי הכרה, מפוליטיקה של זלזול ומהתנהלות אטית: “החינוך הערבי הוא בכי רע. באוריינות ובמתמטיקה רמות הבקיאות נמוכות מאוד. המסקנה מכל הנתונים היא שהתלמידים בחינוך הערבי נמצאים עמוק בעולם השלישי״. פרופ’ נמרוד אלוני ממכללת סמינר הקיבוצים תקף את מדיניות משרד החינוך, המתעלמת מהתמקדות בחינוך המוסרי - זכויות אדם, שוויון, הגנת מיעוטים, חירויות הפרט, ביסוס הדמוקרטיה וקליטת פליטים ונדכאים. על שר החינוך אמר בין היתר: "דעותיו הפוליטיות באופן טבעי משקפות את דרכו של חלק מהציבור ועומדות בסתירה לדעות אחרות. אך כשר חינוך יש לו אחריות ממלכתית לדבוק בערכי יסוד מוסריים ותרבותיים של שוויון, הגינות, דמוקרטיה ושלטון החוק". פרופ’ ענת זוהר מהאוניברסיטה העברית אמרה שאחת המטרות של רפורמת הלמידה המשמעותית היא העמקת הידע וההבנה של התלמידים, אך התהליכים בשטח מעלים חשש שהתוצאה הפוכה - ידע שטחי ורדוד, והחשש נובע מכך שלא נעשתה חשיבה על מהות הידע הבסיסי . לדבריה, 21 - והמיומנויות שראוי שיהיו לבוגר במאה ה

לכנס “חינוך באבדן דרך״ שהתקיים בנובמבר בתיכון תיכונט בתל-אביב באו אנשי חינוך המבקשים לחולל שינוי במערכת החינוך. הכנס נערך ביוזמה משותפת של תנועת חינוך ישראלי, התאגדות המנהלים של בתי הספר העל יסודיים ומועצת התלמידים הארצית. רם כהן, מנהל תיכונט, פתח את הכנס ואמר: “אנחנו צריכים לעשות שינוי בדפוסי החשיבה שלנו. יש שינוי עולמי שאנו לא תופסים את העוצמה שלו״. מנשה לוי, יו״ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, דיבר על משבר אמון חריף בין המנהלים למשרד החינוך. הוא הציג את התוצאות העגומות מסקר עמדות ותפיסות של מנהלים כלפי משרד החינוך: “מנהלי בתי הספר אינם מעריכים את משרד החינוך כגורם מקצועי, אין להם אוטונומיה והם לא זוכים לגיבוי בעתות משבר. הנהלת משרד החינוך חייבת לתת אמון במנהלים ובמורים ולכבד אותם. זה נורא פשוט. למה צריך לבקש את זה? תנו למנהלים לנהל, תנו למורים ללמד תכניות לימוד שהם יבנו בעצמם, ואל תפילו עליהם תכניות מירושלים. כל שר מגיע עם אג’נדה שלו ומרחיק את זו של הקודם ואי אפשר לבנות מערכת חינוך רצינית. נדרשת דחוף מועצת חינוך ארצית א-פוליטית שתבנה חזון וממנו יגזרו יעדים ותכניות עבודה. כך נתקדם .״21- לזו של המאה ה 19- ממערכת של המאה ה אורית שטרית, מנכ״לית תנועת חינוך ישראלי, דיברה על חוסר הרלוונטיות של בתי הספר: “עלינו להצמיח אנשים ערכיים, חושבים ויצירתיים, הצריכים להיות מוכנים להתמודד בתנאים של חוסר ודאות, בעולם משתנה ודינמי״. שטרית הציגה סקר שערכה התנועה בקרב הורים לתלמידים מההורים השיבו שהם מרוצים 8% בחינוך הממלכתי: רק מההורים אינם סומכים 90%- ממערכת החינוך בארץ; כ על המערכת שהיא מקנה כלים לעתיד ולהשתלבות בשוק מכלל ההורים חושבים שמערכת החינוך 17% העבודה; רק 60%- מקנה לילדיהם יכולת חשיבה ביקורתית ועצמאית, ו מההורים חושבים שהמערכת מתמקדת בעיקר בציונים ולא

18