קשר עין גליון 283 - ירחון ארגון המורים - נובמבר 2018

פחות, בשיחה, במשחק, בטיול על פני המסדרונות. מורה שעושה את כל אלה זוכה להערכה רבה בקרב התלמידים. אומנם ה"השקעה" בדרך הזאת היא רבה, אבל גם ה"ריבית" גדולה בהתאם – התלמידים יודעים איך להרעיף על מוריהם אהדה, והיא תמיד ממיסה את ליבו של כל איש חינוך. אין בעצות שמניתי לעיל תרופת פלא, אבל אני מאמין כי המורה שיחליט לנסותן – ייצא נשכר.

על תוכניות אהובות בטלוויזיה, על החברים בכיתה, על מה שמעניין אותו באינטרנט ובסמארטפון, על אוהדי כדורגל, ובעצם על כל דבר ש"ריח" בית הספר רחוק ממנו. הצפי הוא כי תלמיד שמורהו מקדיש לו זמן לשיחה חברית, ולא הזכיר אפילו במילה אחת את ההפרעה, ובכן – הצפי הוא שהתלמיד יחוש רחשי לב חבריים כלפי המורה, וישתדל לא להפריע. מניסיוני, זה אמור להיגמר כך, אבל כידוע לא כל הגיג תאורטי זוכה ליישום מעשי מושלם. מכל מקום לנסות כדאי. יש עוד הצעה שאני כמעט בטוח שרוב המורים ידחוה בשתי ידיים, אבל מניסיוני היא יעילה ביותר למיגור ההפרעות, ולכן אציין אותה: מורה העוזב את הכיתה עם הצלצול, ובורח להסתגר בחדר המורים, נתפס בעיני התלמידים כמורה מנוכר, שמזמין התנכרות שכנגד. כצפוי, התלמידים מעריכים מורים שמשקיעים למענם בהכנת השיעורים, שמשקיעים בבניית יחסים נאים עימם. מורה המוותר על שיטת ה"פינג פונג" של שאלות ותשובות, שהוזכרה לעיל, יוצא מהשיעור הרבה יותר נינוח, ולכן מומלץ כי יוותר על חלק מההפסקות כדי לבלות עם התלמידים בדרך פורמלית

27