קשר עין גליון 286 - ירחון ארגון המורים - פברואר 2019

תועלת לבית הספר חזקה יותר של התלמידים תחושת שייכות • לבית הספר ולצוות המורים. כגון הקניה ברורה יותר של ערכים • כבוד הדדי, אחריות, מחויבות וסובלנות הניתנים במסגרת ההכשרה בקורס. שדרוג משמעותי של הישגי ביה״ס • בתחרויות הספורט האזוריות והארציות. (לדוגמה, ביה״ס דה שליט ברחובות: לפני הקמת המגמה - אפס הישגים בענפי הכדור. בשנתיים האחרונות - אלופים או סגני אלופי מחוז מרכז בכדורסל, כדורעף וכדורגל!!!) ועוד היד נטויה...

2018 מתוך השתלמות באימון אישי

חידוש נוסף מסלול ההדרכה הפופולרי ביותר הוא הדרכת חדר כושר ובריאות, הפונה למכנה המשותף הרחב ביותר בקרב התלמידים. השנה הכנסנו חידוש במסלול זה, ותוך כדי הכשרה התלמידים עוברים השתלמויות נוספות של מדריכי רצועות ומדריכי אימון אישי ומקבלים תעודות הסמכה על כך. לסיכום היום, יותר מבעבר, אנו, כמורים במגמה לבגרות בחנ״ג, נהנים להיות חלק מהחגיגה הענקית הזאת, שמקדמת את המוּדעוּת לחשיבותו של העיסוק בפעילות גופנית בכל הרמות ויוצרת אווירה מחייבת יותר למקצוע, באמצעות קורסי ההדרכה המגוונים.

קוראים מגיבים

לשעבר מחנך ומורה לתנ"ך ולתושב"ע בתיכון עירוני ג' בחיפה

משה בודק

תגובה למאמרו של ד“ר משה גרנות “כיתה רגועה – הצעות אחדות לפתרון בעיות משמעת“ 283 פורסם בגיליון

קראתי בעיון רב את מאמרו של ד“ר משה גרנות מגיליון , “כיתה רגועה – הצעות אחדות לפתרון בעיות משמעת“. 283 כאן מבקש אני להתייחס רק לנושא של “השיטה הנפוצה בהוראה הפרונטלית“ אשר “מושתתת על מבול של שאלות המופנה כלפי התלמידים“. מניסיוני כמורה בחינוך העל יסודי מסכים אנוכי בהחלט לדעתו כי שיטה זו יכולה לגרום לאנטגוניזם כלפי כל מה שבית הספר מסמל. התמזל מזלי שנטלתי חלק בשיעורי השלמה למורי תנ“ך שהעניקה לנו נחמה ליבוביץ ע“ה, המכונה בפי חסידיה “מורה של מורים“. גם היא התלוננה על השיטה שמורה שואל שאלה ורק חלק מהתלמידים מצביעים כדי להשיב עליה. הצעתה לשינוי השיטה הייתה פשוטה למדי: לאחר שישאל המורה שאלה, הוא יבקש מן התלמידים לא להצביע, ויורה

לכולם, ללא יוצא מן הכלל, לכתוב את התשובה במחברת. לטענות תלמידים שחוששים לכתוב שטויות, יאמר המורה כי שטויות הנכתבות אפשר למחוק, אך שטויות הנשמעות אין אפשרות למחוק. זוכר אנוכי שאימצתי לי שיטה זו והיא הוכתרה בהצלחה. כל התרגיל התרחש בין חמש לעשר דקות. הייתי עובר בין התלמידים, מעיר לאלו שחששו לכתוב, מדרבן את ה“עצלנים“ למיניהם, ומעיין תוך כדי הליכה בכמה מחברות. ובתום הזמן שהקצבתי לכך הייתי בוחר במחברת או שתיים וקורא מהן את התשובה הנראית לי - ובכך תם חלק השיעור הזה. מתגובות של מורים חדשים, שהצעתי להם לנהוג כך, למדתי שהשיטה אכן מוצלחת.

37