קשר עין גליון 289 - ירחון ארגון המורים - מאי 2019

כוחות ריפוי הגלומים בטקסט יכולים לשמש כלי בידי המורה לספרות שיעזור לו בהכלת השילוב, על ידי שיח על חריגוּת ופחד מהשונה, מצד אחד, והקניית ערכים הומניסטיים נכונים יותר מצד שני

. כגלזנר, היא עומדת על כוחו של הטקסט ) 5 ( של הספרות הספרותי בהשפעה על הקורא והחברה שבתוכה הוא חי. כך, למשל, היא מדגישה את תפקידה הרטורי של היצירה בשכנוע וּויסות עמדותיו של הקורא ועיצוב תפיסות עולמו. תפקיד נוסף שהיא מייחסת לטקסט הספרותי הוא בתחום החינוך והסוציאליזציה של הקורא. לדבריה, תקופת הספרות ר הסיפורים לשומעים ֵ פּ ַ שבעל פה מלמדת כיצד העביר מס ערכים מוסריים, דפוסי התנהגות, נורמות והשקפות עולם, שהתאימו לתקופה, באמצעות היצירות. נוסף לכך בטקסט, על פי צורן, גלומים כוחות הריפוי. טקסט ספרותי יכול לשמש כלי טיפולי - בהיותו אוטונומי ובעל פוטנציאל . אפשרות זו ) 6 ( ליצור דיאלוג שונה עם כל קורא וקורא והיותו מרובה ) 7 ( נוצרת בזכות הטבע העמום של הטקסט בפערי מידע אשר מחייבים את הקורא לייצר אינטראקציה עימו באמצעות שימוש בערכיו, תפיסות עולמו, רגשותיו ומחשבותיו. הקורא נדרש לכל אלו כדי ליישב את העמימות האימננטית של הטקסט. כל אחד מכוחות אלו הגלומים בטקסט יכול לשמש, בתיווך נכון, כלי בידי המורה לספרות שיעזור לו בהכלת השילוב, על ידי שיח על חריגות ופחד מהשונה, מצד אחד, והקניית ערכים הומניסטיים נכונים יותר מצד שני. “חור בקיר” מאת אתגר קרת יכול ) 8 ( סיפורו הפנטסטי של אתגר קרת “חור בקיר” ), הקול השלישי איכויותיה המרפאות של הספרות 2000( .' ) צורן, ר 5 ( ואפשרויות יישומן בדיאלוג הביבליותרפי, הוצאת כרמל, ירושלים. .34 - 15 ' ) שם, עמ 6 ( ) צורן מכוונת למושג ה'אי-מוגדרות' שטבע וולפגנג איזר, חוקר גרמני שהיה 7 ( ). עוד על תפישת הקריאה 84 ' שייך לאסכולת 'בקורת תגובת הקורא'. (שם, עמ כמעשה אסתטי: וולפגנג, א' (תשס'ו), מעשה הקריאה תאוריה של תגובה אסתטית, הוצאת מאגנס, ירושלים. .24 ' ), געגועי לקיסינג'ר, זמורה ביתן, תל-אביב,עמ 2001( . ) קרת, א 8 ( ) באופן דומה, ניתן לגזור שאלות מהותיות על עמדת השונה באמצעות 9 (

להדגים כל אחד מתפקידים אלו ולהראות כיצד אפשר לדון בהתמודדות עם פחד ומבוכה מ’השונה’ באמצעות הוראה . הסיפור מתחיל מהשתוקקות של אודי, חברו של ) 9 ( מתווכת . לכתחילה הוא ביקש מערכת ) 10 ( המספר, למערכת יחסים יחסים רומנטית, בקשה שלא התקבלה, ומאחר שתשוקתו של אודי אל האחר לא מרפה, הוא מפנה את פניו לעבר החור בקיר (החור בקיר נוצר מעקירה של כספומט מהקיר, לפיכך ניתן לראותו כביטוי ריאליסטי של טופוס המערה ומבקש חבר מלאך. תשוקה זו מתממשת ומתפוגגת ) 11 ( כאחת, באמצעות דמות פרסונלית של מלאך. מתממשת - כי הוא קיבל את מה שביקש; מתפוגגת - כי הוא לא עומד . ) 12 ( בסטנדרטים של מלאך החבר-מלאך של אודי הוא יצור כלאיים. מצד אחד הוא לא ממש אדם כי יש לו כנפיים, ומצד שני אינו מלאך כי הוא חורג מהקונבנציה התרבותית הנוגעת למלאכים - דבר שהופך אותו לשונה וחריג ביחס לקריטריונים המקובלים. כבר בפתיחה אנחנו מזהים את הרטוריקה המרכזית של הסיפור. זוהי רטוריקה של הנמכה שמונהגת על ידי המספר השיפוטי והביקורתי, שאינו מקבל את החבר החדש של אודי עד כדי כך שהוא יוצר בנליזציה שלו ומונע מהקוראים ליצור מהלך סימבולי של דמותו. המספר מתקשה לקבל את המלאך, שבניגוד לקונבנציה (המלאך נתפס בתרבות כיצור שמיים נשגב) היה חסר שגב או רוממות, נראה רזה וכפוף, הסיפור "איש זקן עם כנפיים" של גבריאל מרקס. ) בניתוח הסיפור נעזרתי במאמרו של רומן כצמן: כצמן, ר'. ‘געגועים 10 ( למיתוס: אישיות, אתיקה ואידאולוגיה במיתופואסיס הפוסטמודרני של אתגר .41 – 20 ' , עמ 2005 , קרת’,מכאן ד ) טופוס המערה בספרות מייצג פרוזדור לעולם אחר, קסום. דרך מסתורית 11 ( ופלאית לגן עדן/ גהנום. דוגמאות ניתן למצוא בסיפורים: עליסה בארץ הפלאות וסיפורי נרנייה. ) כצמן, ר. ‘געגועים למיתוס: אישיות, אתיקה ואידאולוגיה במיתופואסיס 12 ( .29 - 28 ' ,עמ 2005 , הפוסטמודרני של אתגר קרת’, מכאן ד

15