קשר עין גליון 289 - ירחון ארגון המורים - מאי 2019

מנשה בן מאיר

מורה לספרות, למקרא ולאומנויות; מוביל חדשנות וסוכן שינוי בלמידה ובחניכה

לא לשינון מדוע אין צורך בשינון של טקסטים ושל נתונים אחרים ללמידה טובה

לתלמידים לשנן תשובות אינסטנט אפויות; סיכום תובנות בידי המורה על הלוח או הכתבתן מילה במילה, או הקרנת מצגת ממוחזרת – שימוש בדרכים אלה מלמד את התלמידים לנהל זכירה טכנית, חיצונית ואופורטוניסטית. זכירה כזאת נדונה לשכחה אחרי שנוקזה אל הדפים הסובלניים בבחינת הבגרות. הלימוד לבגרות, המקרין את השפעתו המזיקה עד לכיתות הראשונות, הוא הגילום האולטימטיבי של תרבות השינון. לפי מחקר של דוקטור גל לוי ודוקטור מחמד מסאלחה מהאוניברסיטה הפתוחה, שהוצג במסגרת כנס דב לאוטמן, ובו השתתפו בוגרי מערכת החינוך שנבחנו בבחינת הבגרות באזרחות בכל המגזרים - בקבוצות מיקוד ובסקר אינטרנטי, רובם זוכרים כיצד הם למדו ופחות מה הם למדו. מרביתם ציינו שהם זוכרים מעט עד מעט מאוד מלימודי האזרחות בבית הספר. בעיקר הם זוכרים את הנושאים שהם שיננו לקראת בחינת הבגרות, וכאשר הם זוכרים - זה לרוב זיכרון טכני ופורמלי והגדרתי של מושגים וכותרות. פרופ' ידין דודאי, חוקר זיכרון ממכון ויצמן, אף ניבא בזמנו כי "בתי ספר יצטרכו ללמד יותר איך עושים שימוש באינפורמציה ואיך דולים אותה, מאשר ללמד את האינפורמציה עצמה..." מירית אסא ודוקטור רפאע ספאדי (מכללת גורדון) הגדילו לעשות ויצרו פנורמה פדגוגית רחבה יותר, והדגישו כי מורה אינו מוגדר עוד "מעביר ידע" ) אלא "מאפשר Transmitter of information או "מסרן ידע" ( ). תפקיד המורה, על פי הגדרה זו, הוא Facilitator למידה" ( לאפשר ללומדים להבנות את המידע האישי שלהם.

טעות נפוצה היא שאם משננים נתונים, זוכרים אותם טוב יותר. ייתכן ששינון חיוני לאיש מודיעין שטח, לחייל המתרגל למידת מפה, לאנשים הזקוקים להטמעת קודים. לרוב זה נעשה מטעמים פרקטיים ואמור להימחק באותה מהירות בה הוטבעו הדברים בזיכרון הקצר. שינון נתוני מערכות שלמות ומורכבות נדון לשכחה או לתעתועי הזיכרון. מספרים על חיים גורי שהוא ידע שירים רבים, של אחרים ושלו, בעל פה. הוא לא שינן אותם. היה לו זיכרון מילולי טבעי. לכפות על תלמידים שינון של טקסטים או של תאריכים ומקומות ולנהוג כמנהג התוכי – זה לא יקדם למידה עמוקה. שינון טוב אולי לעשיית רושם על השומע. לכן תמהתי למקרא הציטוט שמעלה פרופ' אבישי הניק ("כן ) מתוך הספר 1.3.19 " לשנן", מאת אבישי הניק, מוסף "הארץ "רישומים של התגלות" מאת אריאל הירשפלד. השימוש ב"דרישה", ב"כפייה" וב"מניעים שתלטניים" לשינון שיר בעל פה כפתח ל"לימוד עצמאי" נשמע יותר מתמוה. אולי ההפך הוא הנכון. שינון בכלל, ושינון ב"כפייה" בפרט, לא יכולים להסתיים בכי טוב. היום, עם תפוצת הידע וזמינותו, מיותר להעמיס על הזיכרון - הגם שיש טענה כי תאי הזיכרון מנוצלים בחלקם הקטן. עדיף שהתלמיד יתמקד בהבנת התופעות, שכן כך גם קיים סיכוי לאצירת הידע הבסיסי בתבניות רציונליות ואפילו אסוציאטיביות. השינון הוא אחת מההתגלמויות של הפדגוגיה הישנה. שינון הוא מנוף עיקרי של הלימוד השמרני. הקרנת מחוון של מבחני בגרות בשיעור ספרות, למשל, על ידי המורה גורמת

40