קשר עין גליון 289 - ירחון ארגון המורים - מאי 2019

היום, עם תפוצת הידע וזמינותו, מיותר להעמיס על הזיכרון; עדיף שהתלמיד יתמקד בהבנת התופעות, שכן כך גם קיים סיכוי לאצירת הידע הבסיסי בתבניות רציונליות ואפילו אסוציאטיביות; השינון הוא אחת מההתגלמויות של הפדגוגיה הישנה

יש להדגיש שהגישה הרואה במורה "מעביר ידע" או "מסרן ידע" רואה בתלמיד "לוח חלק" או "כלי קיבול פסיבי", שהמורה, ה"מסרן", יכול לרשום עליו או למלא אותו כרצונו. התפיסה לפיה תהליך למידה מתבצע כאשר "המורה מלמד - והתלמיד לומד" אינה תואמת את הגישה הקונסטרוקטיביסטית (לצורך העניין) שלפיה "תהליך הלמידה הוא תהליך הבניה, בו אין לידע של המורה שום עליונות על זה של הלומד - שכן מידע הוא תוצר הבניה אישי". ההתייחסות אל הידע אינה כאל סיכום של עובדות נכונות על אודות המציאות, אלא כאל תמונת המציאות כפי ). במילים 1999 , שהאדם בונה אותה לעצמו (נוסבוים ויחיאלי אחרות, הידע אינו אלא המצאה אנושית שמסייעת לאדם .)1999 , לשרוד בסביבתו הפיזית והחברתית (בק שינון הוא אפוא רע הכרחי. לא נכון לעשות ממנו אידיאליזציה.

מקורות: נוסבוים, יוסף. ויחיאלי, תמר: “תפיסות שגויות ושינוי תפיסתי )1999( בהוראת המדעים”. תל-אביב: מכון מופ”ת בק, שלמה: “המסרן, המיילד, הבמאי, החוקר ומדוע לא שחקן: תהליך ההוראה-למידה ומערכת הכשרת המורים )1999( ” בישראל לקראת תום האלף

41