קשר עין גליון 294 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2019

), כלומר, מילאו 6 ,1 ' שגידלו את שבעים בני אחאב (מלכים ב' י תפקיד של הורים לילדיו של המלך.

, מדוע אפוא אין בכל המקרא כולו רמז על קיומם של בתי ספר כמו אצל העמים העתיקים השכנים? הרי היו בחצרות המלכים סופרים ופקידים שידעו קרוא וכתוב, מדוע לא כתוב בשום מקום במקרא מי הכשיר אותם לכך? חינוך לא פורמלי, כלומר, חינוך ילדים בידי הורים, זקנים וכד', מוזכר אינספור פעמים במקרא, כמו "למען תספר באוזני בנך ,8 ), והגדת לבנך ביום ההוא..." (שם י"ג 2 ' ובן בנך..." (שמות י ועוד), "שמע בני 9 , י"א 21 – 20 ,7 ' , דברים ו 14 ' וראו גם פ ; ראו גם ד' 8 ' מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אימך (משלי א ועוד), "חושך שבטו, שונא בנו, ואוהבו שיחרו 24 , י"ג 11 – 10 ), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור 24 מוסר (שם, י"ג ). גם הפסוק "ויהיו עיניך רואות את מוריך" 6 ממנה" (שם, כ"ב ) אינו מכוון אל מורה בית ספר, אלא אל כוהן 6 ' (ישעיהו ל המדריך בענייני אמונה. ברור מעל כל ספק כי בתקופת חז״ל היו קיימים מוסדות חינוך קבועים; בתקופה שנה הלכה והשתרשה הדעה 140 - של כ בעם שיש הכרח שכל אדם מישראל ישלח את בנו אצל מלמד שהוכשר לכך, שימלא תפקיד שהאב כבר לא יכול למלא מעטים הם האישים במקרא שהכתוב טורח לתאר את ילדותם ואת נעוריהם, וכאשר הוא עושה כן (בנוגע ליוסף, לשמואל, לדוד), לא מוזכר שהם למדו חוכמה ודעת אצל מורה שאומנותו בכך. מרדכי אומן את הדסה, היא אסתר, אבל הכתוב מקפיד להסביר את הכוונה: "... במות אביה ואימה, לקחה מרדכי לו ), כלומר, מרדכי פשוט גידל אותה במקום 8 - 7 ' לבת" (אסתר ב הוריה. כך מן הסתם היה גם תפקידם של "גדולי העיר" שומרון

רק בספרות חז"ל אנחנו נתקלים בביטויים המורים על קיום נורמה של חינוך פורמלי. ברור מעל כל ספק כי בתקופתם היו קיימים מוסדות חינוך קבועים – מוזכרים "מלמדי תינוקות", "תינוקות של בית רבן", "בית ספר" (ראו שבת קי"ט ע"ב, גיטין נ"ח ע"א, קידושין כ"ט ע"א, בבא בתרא כ"א ע"א, סנהדרין י"ז ע"ב, אבות ה' כ"ד, ירושלמי מגילה ג' א', כתובות ח' י"א ועוד). ניתן לתחם את התקופה בה לימוד התורה היה לנורמה על פי שני כתובים: (חי במאה הראשונה לפנה"ס, שמעון בן שטח א': "והוא התקין ופעל בימי אלכסנדר ינאי ושלומציון) ג' דברים שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו, שיהיו התינוקות הולכים לבית הספר..." (ירושלמי, כתובות ח' י"א). שמו (נהרג בימי יהושע בן גמלא ב': "זכור אותו איש לטוב, לספירה), שאלמלא הוא, נשתכחה 70 או 69 המרד הגדול בשנת תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה מלמדו תורה... עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה, ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותו כבן שש, כבן שבע" (בבא בתרא כ"א ע"א). שנה, שבין שמעון בן שטח ובין 140 - ובכן, בתקופה של כ יהושע בן גמלא, הלכה והשתרשה הדעה בעם שיש הכרח שכל אדם מישראל ישלח את בנו אצל מלמד שהוכשר לכך, שימלא תפקיד שהאב כבר לא יכול למלא. מימי יהושע בן גמלא הפך הלימוד בבית הספר לנורמה שאיש לא ערער עליה. שנה 400 – 300 מסתבר שהמהפך הזה בחשיבה החינוכית קרה לאחר שלהי תקופת המקרא. מפליא שהצורך בחינוך פורמלי לא נוצר קודם לכן בחברה הישראלית.

32