קשר עין גליון 295 - ירחון ארגון המורים -ינואר-פברואר 2020

פסיכולוג ומרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית לחינוך אחווה | ד״ר רמי רחמים

על אנוכיות ואגוצנטריות בגיל ההתבגרות

סיבות אפשריות לבעייתיות בשלב ההתפתחות הטבעי ודרכים למניעתה

מגלה הפרט האנוכי תפיסה עצמית ירודה והשקפה שלילית על אחרים. גם מיעוט ערכי מוסר אמיתיים טיפוסי לבני נוער אנוכיים. העדר שייכות קבוצתית גם הוא אות אופייני. בני נוער המרוכזים בעצמם מתקשים תכופות ליצור קשר עם בני גילם. השתתפותם בקבוצה נתפסת בעיניהם לא כמשהו ש׳אנו עושים יחד׳, אלא יותר כמשהו ש׳אני רוצה׳. מנקודת ראות חיובית, הרגשת שייכות והזדהות עם אחרים נראית בבני נוער המתנסים בהרגשת ליכוד קבוצתי. תחושת ה׳אנחנו׳ ניכרת כאשר פרטים בקבוצה גלויים בהבעת רגשות ומרבים לבוא בדברים זה עם זה.

בני נוער אנוכיים מעוניינים יותר מדי, או אך ורק, בעצמם. הם מתרכזים בטובתם האישית או בהנאותיהם בלי להביא בחשבון את האחרים. מילים אחדות נקשרות למושג אנוכיות (אגואיזם), ובהן אגוצנטריות ונרקיסיזם. בני נוער אגוצנטריים עושים רושם שהם מנותקים יחסית מתלות בהשפעה חיצונית. השקפותיהם או הפרספקטיבה שלהם מוגבלות להתעניינות בפעילויות או בצרכים שלהם עצמם. חשוב מאוד להכיר בכך שאגוצנטריות נחשבת לשלב טבעי של גיל ההתבגרות. טבעי שעולמם של בני נוער מרוכז בהם עצמם. דומה הדבר כאילו ‘אני ושאר העולם הם אחד׳. עם הזמן והניסיון הם לומדים לראות דברים מנקודת מבטו של אדם אחר. נקיטת פרספקטיבה של אדם אחר נחוצה בטרם יוכל אדם להבין כיצד נראה מצב לאחרים ומדוע מגיבים הם בדרך שהם מגיבים. דרך ישירה למנוע אנוכיות מבני נוער היא לעזור להם להרגיש ראויים; בני נוער המקבלים עצמם כפרטים ראויים ושווי ערך, ומרגישים עצמם בטוחים מרע, יכולים לגלות עניין טבעי בטובתם של אחרים ובדרך כלל אין להם צורך לפתח אורח חיים המרוכז סביב עצמם כמה אותות מרמזים על ריכוז עצמי בעייתי. דלוּת ביצירה ובפוריות היא רמז אחד. התעניינות מופרזת של אדם ברגשותיו שלו עצמו, ועודף דאגה להם, יכולים להביא ליחסי גומלין בלתי פוריים בינו לבין העולם. לעיתים קרובות

סיבות אפשריות לאנוכיות בעייתית בבני נוער בני נוער יכולים לפתח ולקיים גישה אנוכית בולטת עקב פחדים שונים ומשונים. חשש מפני קרבה לאחרים, מפני דחייה, מפני נטישה – חששות כאלה עלולים להשתלב ולהשתזר יחדיו ולהיות חלק מגישה כללית של פחד וחשש מהחיים. התוצאה של חששנות כזאת יכולה להיות הסתגרות עצמית. על כן בני נוער המפתחים פחד מפני מעורבות עם אחרים נתפסים, לעיתים תכופות, לעניין ודאגה המרוכזים כל כולם בהם עצמם ובביטחונם האישי. טיפוסית מאוד המתכונת של בני נוער הנעזבים (פיזית ו/או נפשית) או נדחים ומרגישים נפחדים מה. במצב זה הם עלולים להיעשות מרוכזים בעצמם ֵ ומלאי ח וכל מעייניהם בביטחונם ובאושרם האישי, ללא יחס לרגשות

28