קשר עין גליון 295 - ירחון ארגון המורים -ינואר-פברואר 2020
קשר קוראים מגיבים
כמו דברי הימים של עם כדי לעצב את דמות הדורות הבאים. איך אפשר להתעלם מאירוע משמעותי כל כך בקורות ישראל כשמבקשים להנחיל ערכים לדור הצעיר? מתוך שלל הנתיבים המצדיקים את חינוך הצעירים תוך הנחלת זיכרון השואה - אזכיר שניים: שנות גלות עמנו הוא הפך ל"שפוט" של מעמד 1,800 - ב א. דייר משנה אצל עמים אחרים, רובם ככולם עוינים עד כדי שאיפה גלויה לגירושו והשמדתו. בתקופות שונות הייתה ארץ ישראל כמעט ריקה לחלוטין, ובכל זאת היהודים העדיפו לחיות בסביבה עוינת, להתנסות בגירושים, בעלילות דם, בפוגרומים נוראים – ובלבד שלא יצטרכו לנקוט יוזמה ולחזור למולדת. הם המציאו שבועה משולשת שלפיה אסור לעם ישראל לעלות בחומה (כלומר, לעלות ארצה בכוח ובאורח טבעי), לא לדחוק את הקץ (כלומר, לחכות למשיח, שלעולם לא יבוא), ולא למרוד באומות העולם (כלומר, לשאת את ההפליה, הגירושים, הרציחות של העמים ה"מארחים", שהרי כידוע, גם הנצרות וגם האסלאם, דתותיהם של העמים ה"מארחים", משתיתות את האמונה על שנאת ישראל). שלוש השבועות האלו כתובות בתלמוד בבלי, מסכת כתובות קי"א, ע"א. הגלות עשתה אותנו עם חולה, לא נורמלי – ואז הגיע האסון הגדול מכולם – השואה, והטיחה בפרצופנו עד כמה הגלות היא כישלון קולוסלי. את כל זה לא ראוי להנחיל לחניכינו?
נפילי העליות הראשונות עשו מעשה הנוגד לחלוטין את ב. שלוש השבועות הנ"ל – הם עלו ארצה בניגוד לקונצנזוס בחברה היהודית המסורתית, הקימו יישובים בארץ ישראל - בסביבה עוינת, באקלים קשה, ובעבודה שלא התנסו בה יהודים במשך דורות על דורות. בעקבותיהם באו עליות נוספות, והיישוב גדל וגדל עד אשר בדם ואש הצליח העם להחזיר לעצמו את העצמאות. אבל צריך להודות שלולא השבר הנורא של השואה, אומות העולם לא היו מחליטות לאשר הקמת מדינה יהודית . אילו נקראו 1947 בנובמבר 29 - כפי שקרה בלייק סקסס ב היום אומות העולם לאשר לנו הקמת מדינה, יש להניח שרוב האומות היו מתנגדות לכך. ולו רק בזכותו של הנתיב הזה - לא ראוי זיכרון השואה להילמד ולהיחשב למקור אדיר של חינוך ושל הנחלת מורשת? אבקש לספר כאן חוויה אישית שלי, חוויה הקשורה לנושא . אחרי 1951 הנדון: משפחתי עלתה לארץ מרומניה בפברואר הדי די טי והרישום נשלחנו מנמל חיפה באוטובוס מקרטע למעברת באר-שבע, ושם שוכנו באוהל, שהיו בו ארבע מיטות. מסביב, עד כמה שהעין יכלה לראות, היו מאות אוהלים – שום שיח, שום עץ, וכן - ברז מים אחד לעשרה אוהלים. ייאוש נורא! איזה עתיד יכול לצמוח מהמקום הנידח הזה? איך נוכל להתפרנס? אבא ביקש שאתלווה אליו לשוק של באר-שבע, כקילומטר מהמעברה, ובפתח השוק עמד שוטר במדים שדמו
41
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online