קשר עין גליון 297 - ירחון ארגון המורים מאי-יוני 2020

מורה לאנגלית ולגאוגרפיה בתיכון טכנולוגי יעדים, כפר ביאליק, ותלמיד לתואר שלישי | שרון חסון

,ֿ חשיבה חינוכית אחרת בעולם אחר המבקשת ליצור הכלאות תפיסתיות בתוך מערך החינוך הקיים חינוך היברידי

ריבוי פילוסופיות החינוך המסורתיות והאלטרנטיביות הקיימות ב"שוק" החשיבה הפוסט-מודרנית של ימינו, הובילו אותי לחשוב כי יש צורך בחשיבה חינוכית אחרת המשלבת, אך אינה מבטלת, את המגוון החינוכי הקיים, ומנגישה אותו לכלל האוכלוסייה בתוך המערכת החינוכית הממלכתית. תפיסות אלטרנטיביות בחינוך קיימות, והרצון לתת באמצעותן מענה למערכת החינוך הממלכתית - על ידי הצגת חשיבה שונה בחינוך - הוא חשוב מאוד. עם זאת נראה כי גם תפיסות אלו מיישרות קו עם מערך בחינות הבגרות הישראלי כחלק מהרצון לקבל הכרה ממשרד החינוך. נוסף לכך החינוך ה"אלטרנטיבי" בכללותו אינו ידוע לכלל אוכלוסיות הלומדים, וכך השפעתו מתפזרת במקומות שונים המנותקים ממערך החינוך הממלכתי. דרכי החינוך האלטרנטיביות מתכנסות, לרוב, במוסדות חינוך נפרדים המיועדים אך ורק לחשיבה הפילוסופית הייחודית להן, וכך במקרים רבים אינן נגישות פיזית ואינן מונגשות רעיונית להורים אשר ילדיהם עשויים להרוויח מהן. בד בבד, בהגות הפוסט-מודרנית, בעולם ללא גבולות ברורים בו אנו חיים, החשיבה ההיברידית החלה תופסת את מקומה. הכלאות בתחומים שונים, כגון טכנולוגיה, תקשורת, ובעיקר בתחום התרבות, בעידן האינטרנט ועולם הסייבר, תופסות מקום גדול בעולמנו. מאמר זה מציג חשיבה חדשה בתחום החינוך, המבקשת ליצור הכלאות תפיסתיות בתוך המערך החינוכי כחלק מהחשיבה ההיברידית הקיימת. תחילה אציג את המושג היברידיות בתחומים שונים ולאחר מכן את הממדים השונים המגדירים את המושג חינוך היברידי, מטרותיה של תפיסה זו ומורכבותה. היברידיות המושג היברידיות, הכלאה בשפה העברית, אשר מקורו , פילס את 19- בשפה הלטינית, החל לתפוס תאוצה במאה ה והוא מופיע בתחומים שונים מאז ועד 20- דרכו אל המאה ה

ימינו. היברידיות מתארת הכלאה בין חיות, בגידול פרחים, בחשיבה הפוסט-קולוניאליסטית כהכלאה בין תרבויות שונות, כדרך חיים של האדם בעידן פוסט מודרני וכחלק מהתנועה הדמוקרטית. היברידיות, בחשיבה פוסט מודרנית, היא בריאה של חשיבה חדשה המייצגת את קריסת התפיסה הישנה. במדע היברידיות מתקיימת בשילוב בין האדם למכונה בתחום הבינה המלאכותית, המייצגת אורגניזם עצמאי המשלב את הטבעי והמלאכותי. עד כה, בתחום החינוך, היברידיות מתייחסת באופן צר לשימוש בטכנולוגיה לצד המורה האנושי. היברידיות בפן זה מייצגת את מה שמערכת החינוך מנסה ליישם בשנים האחרונות: כניסה אינטנסיבית של המערך הממוחשב והסלולרי לתוך הכיתות. על כן חשוב להבהיר כי החשיבה ההיברידית בחינוך המתוארת בספרות הקיימת אינה החינוך ההיברידי אליו אני מכוון. "חינוך היברידי" במאמר זה מתייחס לתפיסה חינוכית אשר מעוניינת לשנות את דרך החשיבה הדיכוטומית החינוכית ולאו דווקא לשלב את המחשב והתלמיד כפרקטיקה לימודית. שדה נוסף בו ניתן לזהות תפיסות חשיבה הניתנות להגדרה כהיברידיות הוא שדה פילוסופיות החינוך. בחשיבתו של אפלטון מתבקש האדם הבוגר להיות אדם יצירתי ביכולתו האומנותית וביכולת ההישרדות שלו כלוחם. דרידה, המבקש ניהול דיאלוג פנימי כחלק מחיפוש צדק בחינוך, מצריך תנועתיות מתמדת כדי להבין את הפרט בכיתה ואת העולם כולו כחלק מתהליך החינוך הקיים בתוך הכיתה. בהמשך ישיר לתנועתיות של דרידה, גור זאב מבקש חזרה את הגלותיות בה האדם חי כחלק מחשיבה חינוכית. על המורה לחנך את תלמידיו מתוך תפיסה דיאספורית כהכנה לחיים הגליים הנומדיים בחשיבה הפוסט-מודרנית. השאלת הביטוי היברידיות לתחומים שונים נמצאת בחשיבה הפילוסופית הפוסט-מודרנית. היברידיות קיימת במובן הפיזי והמטה-פיזי של עולמנו. כאמור, בתחום החינוך הושאל המושג,

26