קשר עין גליון 299 - ירחון ארגון המורים ספטמבר-אוקטובר 2020

שילוב פודקאסט מעשיר את חוויית הלמידה ומאפשר הקניית מיומנויות, כגון: ארגון מידע, יצירתיות וחדשנות, תקשורת ושיתופיות, סינתזות מידע, עבודה בצוות אפקטיבי, פיתוח לומד עצמאי, שיפור ביטחון עצמי ופיתוח יכולות חקר

. זאת לאחר קיומן של השתלמויות OECD- בו, לממדי ה שהכשירו מורים בשילוב פודקאסטים בלמידה וביצירתם, ככלי להעשרה וללמידה וכאמצעי לפיתוח מיומנויות מתקדמות. נציין את ההשתלמות "פודקאסט ככלי חינוכי" שהועברה על ידי ניב מורגנשטרן במכללת דוד ילין בשיתוף פסג"ה ירושלים, ואת ההשתלמות "הסכת ולמד – שילוב פודקאסטים בלמידה" בהנחייתי, בתמיכת הממונה על התקשוב במחוז ירושלים הגב' ענת סגל ובשיתוף פסגה-בנימין. מורים למדו והתנסו בפרקטיקה של הוראה משולבת פודקאסט תוך כדי הפקת תוצרים עצמיים בתהליך המדמה עבודת חקר והפקה עם תלמידים. בוגרי ההשתלמויות יהוו שלוחה לקידום פודקאסטים בלמידה. הכול מתחיל בסיפור האישי של המאה העשרים, הרדיו היה אמצעי 60- בילדותי, בשנות ה המידע העיקרי שהעניק לנו כניסה חינם לתיאטרון הדמיון. תסכיתים שודרו מדי ערב. הילדים נצמדו אז לרדיו ונהנו משעת בריחה לעולם של אגדות. מתוך שהייתי מוגבל ביכולת הקריאה, התמכרתי לרדיו כאמצעי הכמעט יחיד שחיבר אותי לעולמות ידע ותרבות. תוכניות הרדיו היו האוניברסיטה הפתוחה שלי, בה הרחבתי את גבולות עולמי מעבר לגדרות השכונה. למדתי מילים חדשות, מושגים פשר לי, לראשונה, ליצור ִ ואירועים מהעולם. הרדיו-קלטת א , ספריית מוזיקה ותכנים לפי טעמי. playlist חלק נכבד מעולם הידע שלי רכשתי באמצעות האזנה לרדיו. כילד וכנער הייתי מוגבל ביכולת הלמידה, בכיתה לא הבנתי דבר. דברי המורים, עבורי, היו אוסף של הברות ומילים חסרות משמעות שנרשמו על הלוח כדברים סתומים. התעודות שלי קושטו בנחיל של "בלתי מספיק", עובדה שלא הפריעה לי לעלות מכיתה לכיתה. לא סיימתי תיכון. כעבור זמן השלמתי את בחינות הבגרות בכוחות עצמי, וסיימתי לימודים אקדמיים - תוך התבססות על האזנה להקלטות שיעורים. ההאזנה הייתה חליפת ההצלה שלי מטביעה בעולם הבּוּרוּת וקרש קפיצה דמה. לימים יצאתי למסע של תיקון עצמי, ומימשתי את ִ לק

ייעודי. נהייתי מורה. כמורה, נעשיתי לצייד בלתי נלאה של תוכניות אודיו בעלות ערך לימודי. בשיעורים שילבתי האזנה לקלטות. הייתי פותח בעשר דקות של תרבות ושיח, בהן האזנו לשיר היומי ודיברנו על אקטואליה וסתם נושאים שחיממו לנו את הבוקר הירושלמי. אחר כך התחלנו שגרת לימודים, כשהרדיו-קסטות משמשות חלק חשוב מאביזרי ההוראה. שנים. בשיעור 20- אני זוכר את חוויית ההאזנה הראשונה, לפני כ גאוגרפיה בבית הספר הדסה סליסברג בארמון הנציב, כיתת מב"ר בהמתנה דרוכה לקראת משחק של בית"ר בטדי. העזתי וריכזתי את התלמידים סביב הרדיו-טייפ להאזנה להרצאה של פרופ' ארנון סופר על התעשייה הפטרוכימית. התלמידים גילו עניין רב כי ההרצאה הייתה מעניינת. מדי פעם עצרתי כדי לחדד ולהרחיב נושא. רשמנו וסיכמנו במחברת. השיעור עבר בהצלחה רבה, דבר שעודד אותי להמשיך ולהביא תוכני שמע לכיתה. גם התלמידים ביקשו לשלב האזנה בשיעורים. כך הצטברו בארוני קלטות אודיו וּוידאו להקרנה, בטלוויזיה שהייתה משוריינת בארון על גלגלים. שילוב האזנה וצפייה נעשה לשגרה בשיעורים שלי. היום עולם המולטימדיה נגיש בכף היד. כיום הילדים כמעט לא מאזינים לאודיו. ואם הם מאזינים - זה בעיקר למוזיקה. עולות תהיות, האם ההאזנה, שנתפסת בקרב התלמידים כתרבות מיושנת, תתקבל כאמצעי למידה. מצד שני ידוע שדור אוהב תכנים בפורמט איכותי. לכן אני בוחר פודקאסטים Z- ה בקפידה. יש כעשרה קריטריונים לבחירת פודקאסט ראוי ללמידה, ובהם רמת ההגשה, העניין המיוחד והערך המוסף הלימודי שהוא יוצר. אני פותח שיעור משולב בהקדמה על הנושא. בהמשך מאזינים לקטע קצר בלבד, תוך ביצוע פעילות מלווה להאזנה: מענה לשאלות, רישום שמות של אישים ומקומות ותופעות, שאילת שאלות, רישום מפת מושגים ועוד. כך ההאזנה הופכת לפעילה ולמשמעותית ומחברת לנושא השיעור. כסיכום, מקרינים את תוצרי הפעילות על הלוח ועורכים דיון. על הבסיס הזה ניתן

56