קשר עין גליון 299 - ירחון ארגון המורים ספטמבר-אוקטובר 2020

מורה ללשון וספרות עברית בתיכון מקיף מושירפה | אבראהים אבו בכר

חיפה, סיפור אהבה!

ח יפה היא יצירת מופת שאלת היופי הביטה בה הלומה מיופייה. פלא טבע, שרק מאובני רגש לא יתפעלו ממנו. כהרי הכרמל הנישאים אל על זקיפות קומתה, וכימה האדיר מלאה הוד והדר. רומן עתיק יומין ביני לבין היפה בבתולות הים. סיפור אהבה לוהט, שתחילתו לפני שנים רבות, כאשר נכנסתי בשעריה כמורה צעיר בתחילת דרכו, מכפר קטן שכוח-אל, שבא לחפש את עצמו בעיר הגדולה. מים רבים זרמו מאז אל הים הגדול, אך חינה לא סר ממנה, ב אותך, חיפה, ולעד אזכור לך ַ ושבוי בקסמה נשארתי. אוה חסד נעורים, גם כי יערבו ימיי ויידם לעולמים קולי. ים גדול ואפוף מסתורין רובץ למרגלותיה של היפהפייה הנרדמת, לאורך החופים, ומשרה אווירה של רוגע ומרחקים, וסודותיו הכמוסים - לעולם חידה לא פתורה ייוותרו. מבקרים נרגשים, שנהרו בהמוניהם מקצוות תבל להתבשם מיופייה, התהלכו כסהרוריים למראה הנופים הפראיים

שנשקפו להם במורדות הרי הכרמל. נופים מרהיבים, לא מהעולם הזה. ראי שם, ילדה יפה שלי, מה יפו היערות הירוקים על רכסי הכרמל. מה אתה עצוב, ים גדול?! המיית גליך מכמירה את הלב ומצמררת את הגוף. המבכים הם בקול שבור ובניגונים עתיקים אוניות סוחר שטרפן הים ושקעו במצולות?! הינני שומע מרחוק את בתולות הים מתייפחות בקינה קורעת לב הלוא תראי, ילדתי האהובה, מה מרהיבה שקיעת השמש בשמיה התכולים! הינה היא מגיחה מעל ראשי ההרים, ואט אט צוללת כבטקסי טבילה נוצריים אל הים הטהור. התזכרי אותי, חיפה יפה שלי?! מה נפשי הומייה להביט בערגה מעל פסגות הרי הכרמל שלך בשמש השוקעת אל תוך הים הגדול ולהיפרד לשלום מהאוניות הגדולות המפליגות למרחקים ונעלמות באפלה! ושרות על געגועים לחופים נטושים. מה טובו חופייך, חיפה, היפה בערים!

63