קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020

רכז ארצי של העמותה הפדגוגית | נחום ירמיהו

ז ו ו י ת ר א י י ה א י ש י ת כוח? הוא ידע האם

בשנה זו אנו עדים לשיח בנושא בחינות הבגרות, ובו עולות מספר שאלות, כמו: מהי כמות החומר הנדרשת ללימוד כדי שהמורים יצליחו להספיק ללמד, האם לקיים מבחני מקצועות, או בכלל 4- מקצועות או לקצץ ל 6- בגרות ב לצמצם את מספר בחינות הבגרות והציון יהיה בית ספרי. נוסף לכך בימים אלה פרסם משרד החינוך את תוצאות בחינות הבגרות לשנה"ל תש"ף, והתעורר דיון בנוגע לפערים בין ממוצע הציונים השנה לממוצע הציונים באותם מקצועות בשנים הקודמות. כל כך הרבה מושקע בבחינות הבגרות ובהישגי בחינות הבגרות. השאלה המתבקשת היא, האם תעודת הבגרות עוזרת להצלחה בחיים? אפשר לומר שתעודת הבגרות היא תנאי לקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. משרד החינוך בודק את הצלחתו בעיקר לפי מספר התלמידים הזכאים לתעודת הבגרות. העיסוק של משרד החינוך מתמקד בדרך כלל בהשגת תעודת בגרות, אך אין הוא עוסק די הצורך בנושא של פיתוח כישורים וכלים להצלחה בחיים בקרב התלמידים. תעודת הבגרות רק מעידה שהתלמיד סיים את לימודיו בהצלחה. היא אינה מעידה על מוכנות לחיים. אציג התייחסות קצת שונה

מהמקובל לרכישת הידע בבית הספר. האם ידע הוא כוח? לא בהכרח זה כך!

ידע הוא רק כוח פוטנציאלי. הוא הופך לכוח ממשי רק כאשר הוא מאורגן בתבניות פעולה מוגדרות ומכוון למטרה מוגדרת. לדעתי, לידע המוקנה לתלמיד אין ערך פרט למה שהתלמיד יכול להרוויח מיישומו להשגת מטרה כלשהי שהוא עצמו הציב לו. לתפיסתי, אדם משכיל הוא זה שפיתח את תכונות מוחו כך שיוכל לרכוש את כל מה שהוא רוצה או את השווה לו בלי לפגוע בזכויות אחרים. כדי לדעת איך לרכוש ידע, על האדם להחליט איזה סוג של מומחיות דרוש לו ולאיזו מטרה. אני רואה במשבר הנוכחי הזדמנות למהפך תפיסתי בנושא ההכנה לבחינות הבגרות. בתהליך הלימוד במוסדות החינוך ראוי להוסיף נדבך חשוב של ארגון הידע הנרכש והדרך המעשית להשתמש בו. ברבים ממוסדות החינוך אין הדבר נעשה כיום, לצערי, ויש שהתלמיד המסיים את לימודיו בתיכון אינו מצויד בארגז כלים המאפשר הצלחה בחיים. הקניית הדרך להשגת ידע כאשר זקוקים לו, ולארגונו לתבניות פעולה מוגדרות, היא אחת ממטרותיו החשובות של החינוך, בעיניי.

20