קשר עין גליון 302 - ירחון ארגון המורים מרץ-אפריל 2021

מרצה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה | ד״ר נאדיה גאליה מרצה להשתלמויות במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה; מורה בבית ספר יסודי | ד"ר אחלאם דראושה

חשיבות הגברת המוטיבציה לה בקרב עובדי ההוראה יישום תוכנית ההכלה הרגשית

ש ילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות, שאינן של חינוך מיוחד, הוא אתגר רב מערכתי המתעצם במדינות העולם, ובכלל זה בישראל. מדיניות ממשלתית–חינוכית המקדמת שילוב של כלל התלמידים היא ערך חברתי, אזרחי ומוסרי רב מעלה. מדיניות זו מציגה את האידאולוגיה החברתית של המדינה באשר ליחסה כלפי שוויון ההזדמנויות, הצדק החברתי, טיפוח הערכים החברתיים, ורצון של הכלה רגשית שחובקת את כלל התלמידים באשר הם. אם מדינה מעוניינת בפיתוח חברה אוניברסלית, פלורליסטית, אזי היא תכוון את תהליך החינוך ליעד החברתי הראוי. מדינת ישראל, באמצעות מערך מוסדות החינוך והצוותים, מחויבת להכלתם והשתלבותם של תלמידי החינוך המיוחד , שבה אושר 1988 במסגרות ההוראה השונות החל משנת חוק החינוך המיוחד, ועניינו בקידום השתלבותם של תלמידי תוקן החוק 2018 החינוך המיוחד במסגרות החינוך. בשנת לחוק), והתיקון שינה גישה בבסיס עקרונות 11 (תיקון עבודה, לטובת שיפור רמת השירות החינוכי הניתן לקבוצת אוכלוסייה זו. המערכת החינוכית עשתה 'צעדים קדימה' באשר לתובנה הארגונית, החינוכית והאזרחית בדבר החיוניות שבהכלה ובשילוב. חוק ההכלה, או כפי שהוא נקרא על ידי המחוקקים "חוק החינוך המיוחד - ההכלה וההשתלבות", עבר תיקונים ושינויים המותאמים לחידושים הפדגוגיים באותה עת. לאחרונה, כפי שצוין, התייצב החוק עם סעיפים מחודשים המותאמים לרוח התקופה ולנעשה במדינות רבות אחרות. למעט דגשים העוסקים בפיתוח יכולותיו של התלמיד, נתן החוק תוקף לחובה הפורמלית של מקבלי ההחלטות (רשויות, מוסדות חינוך, משרד החינוך) לקדם את שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים. כלומר, בתחילה תיבדק האפשרות לשילוב במוסד רגיל (בהתאם לבחירת התא

המשפחתי), ולאחר מכן, באין מוצא, תיבדק האפשרות למסגרת מיוחדת. התיקון לחוק התווה גם שינוי מונחים פרופסיונליים, שביטא שינוי פרדיגמה. לדוגמה, המונח 'חינוך מיוחד' משתנה ל'שירותי חינוך מיוחדים'. הדקוּת שבהגדרה המחודשת מכוונת לכך ששירות החינוך המיוחד הוא שירות חינוכי ולא מקום פיזי (מוסד חינוכי). שירותי חינוך מיוחדים (סל השירותים החינוכיים להם זכאי התלמיד עקב מגבלותיו) יינתנו לתלמיד בכל מסגרת חינוכית בה ילמד, ולא רק במוסדות ייעודיים לחינוך מיוחד. דוגמה נוספת היא ההתייחסות למונח המקצועי 'לקות', שהוסב ל'מוגבלות'. דגש ניתן לתיקון בחוק באשר להרכב הוועדות, להגברת השותפות עם ההורים, ולאפשרות הניתנת להם לבחור את סוג המסגרת. כמו כן ניתנת בידם האפשרות למימוש של סל שירותים אישי וגמיש בכיתה בחינוך הרגיל. ביטויי המוטיבציה של עובדי ההוראה להכלה הרגשית-חברתית צוות המוסד החינוכי הוא הגורם המרכזי להצלחת שילובם של התלמידים בעלי הצרכים החינוכיים המיוחדים. העמדות של הצוות באשר לכדאיות השילוב, תוכנית העבודה, הקצאת המשאבים ו"הרוח הניהולית" הם שיחרצו את גורל השילוב - הצלחתו או כישלונו. להרגשתם ולעמדתם יש השפעה ישירה על תוצרי הלמידה של התלמידים וגם על האווירה הכללית השוררת בכיתתם. המוטיבציה של עובדי ההוראה יכולה להימדד לפי שני מרכיבים מרכזיים. האחד הוא עוצמת המוטיבציה, עוצמת הרצון של המורה להשקיע בפעילות ההוראה באופן ממשי, רלוונטי ותכליתי. השני הוא תחושת האוטונומיה, הבאה לידי ביטוי בתהליכי הפדגוגיה שמתבצעת על ידי המורה מבחירה, ובפעילות שהוא מזדהה עם כוונותיה, ונעשית לא מכוח כפייה חיצונית.

20