קשר עין גיליון 304 יולי-אוגוסט 2021

אין זו הצעה לקבל סיפורים של תלמידינו היקרים, מרתקים ככל שיהיו, על כאב ראש חסר תקדים בדיוק ביום המבחן... מה שאני אומרת הוא שהקשבה גדושה לא ביקשה מאף אחד ומאף אחת מאיתנו רשות לפני שפלשה אל המורה שבנו. והיא פלשה

וה"אמת"? שואלים אותי רבים. ואם הוא או היא יספרו אי אמיתות ויעוותו עובדות? מה אז? כשעולה השאלה הזאת אני נתלית באילנות גבוהים. בדברים שכתב עמוס עוז, הוא ציין: "באי-חשק אני נאלץ להסתפק באמירה הזהירה, שאמת היא דבר, שאנחנו מתייחסים אליו כאל אמת. ...והלוא, בסך הכל, הכל מציאותי, גם השקר, גם החלום, גם הבדיה, גם הסיוט, גם הפנטזיות שלנו, גם הפחד, גם הכאב, גם התשוקה...העובדות, אני אומר, עלולות לפעמים .)1992 , להיות אויב בנפש של האמת" (עוז רות בהר כותבת כי זכירה היא השתנות. אנחנו מקרבים את מה שהתרחק ואפילו אבד – דרך נסיבות חדשות, עכשוויות .)Behar, 1996( בואו נשים את הדברים על השולחן: סיפור חיים איננו פרויקט של אובייקטיביות. אין לאפשר ל"עובדות" לאיים עליו, כי יש בו אמת נרטיבית. האם זו הצעה לקבל סיפורים של תלמידינו היקרים, מרתקים ככל שיהיו, על כאב ראש חסר תקדים בדיוק ביום המבחן? ממש לא. ואילו חשבתי שכך אפשר לנהוג, ושזה לא, בהכרח, חינוך נורא, לא הייתי מעיזה לגלות זאת בפומבי. נדמה, שבתוך תוכם, תלמידים יודעים שאנחנו יודעים להבחין בין אמת לבין בדיה בכל סיפור שלהם. מה שאני אומרת הוא שהקשבה גדושה לא ביקשה מאף אחד ומאף אחת מאיתנו רשות לפני שפלשה אל המורה שבנו. והיא פלשה. dafnabar.co.il : כתובת האתר שלי

העיקרית בו, ואני בתפקיד המענג מכול - המקשיבה הקשבה גדושה. אין זה אומר שהקשבה לסיפור חיים של אדם היא מלאכה מפנקת. כלל וכלל לא. זו מלאכה שאיננה מרשה תנוחה נינוחה בכורסה, בזרועות כבדות, שמוטות לצדדים. זו הקשבה שוברת לב, לפעמים מבלבלת, ולפעמים יש פער, שעל המקשיב והמקשיבה לזהות אותו, בין מה שאמר האדם המספר לבין מה שאנחנו - המקשיבים - שמענו או בחרנו לשמוע. המוּדעוּת שתובעת ההקשבה לא בהכרח

תצמצם את הפער, ואולי אפילו תגדיל אותו, אבל המודעות המאומצת הזאת היא מחויבת המציאות, היא מתחייבת מהמציאות של המספר את חייו. כי הסיפור שייכתב בסוף הוא יצירה של המציאות מחדש, ויצירה זו היא משותפת למספר את חייו ולכותב/ת את סיפור החיים הזה. בסיפור החיים אדם נוטל את עברו הרחוק ואת זה הקרוב, מתמלל אותם ומנסח אותם מחדש, וכך יש לו הזדמנות להציג את עצמו לפני עצמו ולפני אחרים, ולהציג את סביבתו, כמו שהוא רואה את הדברים בזמן שהוא מספר אותם. המספר יעצים את עצמו, יקטין את עצמו, יסלח ויצדיק את מעשיו בעבר, יכה על חטא, ישמח, יתאבל. המילה "בדיעבד" תרחיב ותצמצם את המציאות של המספר ואת אישיותו, כפי שהוא רוצה להסבירם במילים שלו.

30