קשר עין גיליון 304 יולי-אוגוסט 2021

רק אנחנו, באמצעות הכרזה ואמצעים נוספים אחרים, יכולים להשפיע על הנוכחות של הניצולים בזיכרון הקולקטיבי; השתתפות בעשייה שכזאת היא לא רק זכות, היא בעיקר חובה - חובתנו כישראלים, ובעיקר חובתנו כבני אדם

לנין וסטלין ממנהיגי בריה"מ (כחלק מהאדרת פולחן האישיות נצטוו התלמידים בתקופה זו לכתוב מכתבים למנהיגים אלו), וגם תעודת הצטיינות שקיבלה, המעוטרת בדמויות המנהיגים הנ"ל. המסר המובע על ידי כך הוא הידיעה הפשוטה שגם , למדה בבית ספר, וזכתה 1 מרילה, כמו תלמידי כיתה י"ב לציונים ולתעודות, וההבנה שבתקופה לא פשוטה זו היא השתדלה להשקיע בלימודים. אף שאין להשוות בין אותה תקופה להיום, אין ספק שגם תקופת הקורונה שהעולם חווה כיום מאתגרת את התלמידים, ומציבה בפניהם קשיים שהם לא נאלצו להתמודד עימם עד כה. רצינו להוכיח כי הזום הוא לא רק אמצעי ללמידה ולמפגשים מאתגרים בתקופת הקורונה, אלא גם כלי המאפשר לראות מעבר לו: ניתן להכיר, ניתן להקשיב, ניתן גם להבין שהניצולים הם בשר ודם, אנשים עם עבר, עם זיכרונות, שאינם ניתנים למחיקה ויש להנציחם. מסר זה הוא משמעותי ורב. המסר המובע באמצעות שתי הכרזות • הזמן דוחק, הזמן אוזל, כל חלקיק של זמן חשוב, חייבים לבקר את הניצולים, לשמוע ולראות אותם, לפני שהזיכרון ייעלם. • רק אנחנו, באמצעות הכרזה ואמצעים נוספים אחרים, יכולים להשפיע על הנוכחות של הניצולים בזיכרון הקולקטיבי. • השתתפות בעשייה שכזאת היא לא רק זכות, היא בעיקר חובה. חובתנו כישראלים, ובעיקר חובתנו כבני אדם.

המשפחות עדיין ברקע, מלוות אותן, בתמונות ובזיכרונות שלא ניתן לשכוח ולהשכיח. תמונת הרקע דהויה, דבר המעיד על זיכרון שהולך ונעלם. : "רואים מעבר לזום" 2 כרזה האלמנטים המסייעים להבין את המסר שבכרזה: משולבת בכרזה. 1942 • תמונת מחזור של תלמידי כיתה משנת בדרך זו מובע הרעיון שבמהלך שיחת זום עם תלמידי הכיתה בתיכון אורט חולון רואה מרילה, מזיכרונה, תמונה שצולמה בבית ספר בעיר .1942 יאקוטסק שבסיביר, בברית המועצות של שנת התלמידים המשתתפים במפגש המקוון עימה כיום, בשנת , ונראים על מסך המחשב, מזכירים לה את חבריה לכיתה 2021 , הנראים בתמונת המחזור 10 מתקופת ילדותה, עת הייתה בת , והיא ביניהם. 1942 משנת בשיחה עם מרילה 1 • במסך הזום, המציג את תלמידי כיתה י"ב כיום, ניתן לראות שלוש תמונות של הילדה מרילה מתקופות שונות - בשלושת הריבועים הקטנים, בתחתית התמונה, מצד ימין. בחרנו לשלב את התמונות האלה בתוך מסך הזום מתוך רצון לבטא את המחשבה הפשוטה שגם מרילה הייתה ילדה, וכשהיא מביטה בתלמידים, היא גם נזכרת בילדותה שלה, ואלו תמונות של זיכרון בלתי נשכח. • מרילה, בילדותה, כתבה ספר שכותרתו "כתיבה עצמית", וזו מופיעה על רקע הכרזה. שילבנו בכרזה גם מספר עמודים מן הספר, שבהם היא כותבת שיר, ומשרבטת את דמויותיהם של

38