קשר עין גיליון 304 יולי-אוגוסט 2021

שאף שילמה כספים כדי לאפשר עלייה זו. התערבות ממשלת ישראל פתחה את הדרך לעלייה המונית. הייתי ילד-נער עם הכרזת ממשלת עיראק שהיא תאפשר ליהודים לעבור לישראל בשלושה תנאים: התנאי הראשון היה ויתור על כל הרכוש, בתים, חנויות ורשת מבנים קהילתיים, כמו בית ספר אליאנס בו למדתי ובתי כנסת ועוד. זוכר אני את הכרזת ממשלת עיראק על הקפאת הרכוש היהודי. זה היה במוצ"ש. חלק מהיהודים מיהרו לחנויות וטמנו שם את כספם וזהבם, אך ממשלת עיראק התחכמה, וביום ראשון לפנות בוקר נעלו את החנויות לבל ייפתחו - וכך החרימו גם את הכספים של היהודים. רוב האנשים נשארו ללא נכסים, ובעלי היכולת בקהילה עזרו לאלה שאין ידם משגת להתקיים עד העלייה לארץ. יהודים באו מצפון עיראק למוסול כדי לעלות לארץ ישראל דרך בגדד, משם המריאו המטוסים. הם התגוררו בבית הספר ובבתי הכנסת. כמו כן משפחות רבות שיכנו אותם בבתיהן. כך נהגו בני משפחתי. בביתנו התגוררו לתקופת הביניים עשרות בני משפחה. כולם נרתמו להקל על אותם יהודים שהיו מחוסרי כול. הרצון העז לעלות לארץ פתח את הלבבות ואת הכיס לעזרה זו לאחים עד העלייה. התנאי השני היה ויתור על אזרחות עיראקית. התנאי השלישי היה שמי שעולים לארץ לא יורשו לחזור לעיראק לעולמי עד. לאחר שממשלת עיראק התירה את הרישום לעלייה, נשלחנו אנו, בני הנוער, לבתי היהודים כדי להזמינם לבוא לבתי הכנסת ולהירשם לעלייה. מי שהיסס, נשלחו אליו מדריכים מתנועת החלוץ כדי לשכנעו. יכול אני להעיד כי אלו שחששו מהרישום הוזמנו לביתנו לשיחות שכנוע. וכך שימש ביתנו בית ועד לכל מי שרצה לברוח מרדיפת השלטונות. אבי המנוח, חכם משה ברזני, מצאצאיה של הרבנית אסנת

צילום: דו

ד אלדן, לע״מ

17–16 אדוני-ברזני (ראש קהילה שחיה ופעלה רבות במאות במוסול), היה פעיל מאוד בעליית היהודים – במחתרת, לפני מתן האישור לעלייה לגלית. הוא נאסר במוסול ועמד למשפט, אך בסופו של דבר הצליח להשתחרר. בארץ הוכר כאסיר ציון. מנהיגי היישוב בארץ ובעיראק נרתמו להצלחת העלייה, והם היו רבים. מן הראוי להזכיר את יעקב ברזני ז"ל ומרדכי בן יאיר ז"ל, שארגנו את העלייה מצפון עיראק. עידודם הרב דרבן את בני הקהילה להקדים ולהירשם. החלק של שלמה הלל ז"ל ושל מרדכי בן פורת ואחרים היה רב בהשגת האישורים לעלייה. במהלך שנה עלו כל יהודי מוסול וצפון עיראק לארץ, בתשוקה רבה. רוב היהודים שגרו בעיר הבירה – בגדאד – עלו לארץ. רק כמה מאות נשארו מאחור, על פי בחירתם. חלק מבני הקהילה היגרו ללונדון ולאמריקה. לימים, ואני בארץ, שמעתי מפי לובה אליאב ז"ל על שיחה דרמטית וגורלית שהתקיימה בביתו של דוד בן-גוריון, בינו לבין לוי אשכול, שהיה שר האוצר. לובה אליאב היה מזכירו של לוי אשכול. אשכול טען כי אין לנו די אמצעים כלכליים להביא את כל יהודי עיראק ארצה וכי יש להמתין עד "שירחיב". בן-גוריון פסק: יבואו כולם, כי אין לדעת מתי ממשלת עיראק תשנה דעתה בנוגע למתן אישור לעלייה. כאן הם יסתדרו עם מה שיש! אלף יהודים מעיראק ארצה במבצע "עזרא 120- וכך עלו כ ונחמיה". הסתיימה העלייה מעיראק למדינת ישראל. 1951 בשנת על הקליטה הקשה בארץ סופר הרבה מאוד... מן הראוי שפרק זה בתולדות עמנו יילמד בבתי הספר.

49