קשר עין גיליון 304 יולי-אוגוסט 2021

עורך האנתולוגיה | גלעד מאירי

ספר שעושה בית ספר

"לאין שיעור", אנתולוגיית שירי בית ספר

ארז ביטון, אנה הרמן, מאיר ויזלטיר, רפי וייכרט, אריאל זינדר, רחל חלפי, נתן יונתן, חיים יחזקאל, סלמאן מצאלחה, אלחנן ניר, רוני סומק, דניאל עוז, יוסף עוזר, יהודה עמיחי, דן פגיס, יובל פז, גיורא פישר, דליה רביקוביץ, אהרן שבתאי, יודית שחר, ליאור שטרנברג, נועה שקרג'י - ועוד. בתהליך העריכה נחשפתי למאות ספורות של שירי בית ספר נוספים - שלא שולבו בספר משיקולי עריכה. כלומר, כמות השירים העבריים המודרניים העוסקים בנושא הזה איננה גדולה, למשל, ביחס לנושאים מסורתיים, כגון אהבה, נוף וארספואטיקה. עם זאת ניכר שהנושא משמעותי, ולראיה - זו האנתולוגיה השנייה בנושא זה שיוצאת לאור. הראשונה, "הכיתה היא מקום נוגע ללב", שירת בית הספר, בעריכת שמעון אדף (הד החינוך שירים, וכמחציתם מופיעים 28 ), הייתה מבחר צנוע של 2007 כאן. כמו כן סיון ואבישׁר הר שפי, עורכי כתב העת "עתר", .)2019 ; הקדישו גיליון לנושא (עתר ט"ו, תש"ף נושאי הדיון המרכזיים הם הבסיס לחלוקה של האנתולוגיה לשמונה פרקים. הראשון, "שלום כיתה א'", עוסק בהיבטים כלליים של המפגש הראשוני עם מערכת החינוך ועם מושגי הלמידה וההוראה. לדוגמה, יש מספר שירים העוסקים ברגע המרגש והמפחיד של הכניסה לכיתה א' מנקודת מבט של התלמיד שנזכר ביום הגורלי או של הורה המלווה את בנו או בתו לראשונה לבית הספר. הפרק השני, "מה למדנו היום?" עוסק ברגעי השראה של לימוד, הן של התלמיד הן של המורה, ובהערכה בין מורים לתלמידים; השלישי, "לוּ היית קצת יותר חברה שלי", מתמקד בארוטיקה במרחב הבית-ספרי, למשל במשיכה ארוטית, לרוב סמויה, בין תלמידים למורים. הפרק הרביעי, "שיעור מאלף", מתאר את האחר בכיתה. האחרוּת מתבטאת בדרכים מגוּונות: עדתית, מגדרית, לאומית, אישיותית ומקצועית. לדוגמה, החוויה של מהגר כתלמיד חדש נוּן צעיר: ילד מעופף, בלתי ְ בכיתה, או דיוקנו של התלמיד כח מים יהיה משורר. הפרק החמישי, ָ מובן ובלתי מקובל, שלי "חינוך אפור", הגדול מבּין פרקי הספר, עוסק בהיבטים הקשים

ת ֵ י מ ִ לּ ֶ א שׁ ָ בּ ַ ס ים ִ עוּר ִ י שׁ ִ תּ ְ נ ַ כ ֵ ה לֹא ה ֶ ל ז ַ ל ְ ג ִ וּב ין ִ כ ֵ הוּ לֹא ה ֶ ישׁ ִ י מ ִ תוּ כּ ֵ ר מ ָ ב ְ ים כּ ִ בּ ַ ה ס ָ מּ ַ כּ ַ ע ֵ י יוֹד ִ וּמ ים. ִ עוּר ִ שׁ ת. ֵ ד מ ָ ח ֶ א א ָ בּ ַ ה, ס ֶ ת ז ֶ ר א ֵ ד אוֹמ ֶ ל ֶ יּ ֶ ם שׁ ַ ע ַ ל פּ ָ כ ְ י בּ ַ אוּל י ַ יּ ַ ח ְ ל בּ ָ ב ֲ א ת ֵ י מ ִ לּ ֶ א שׁ ָ בּ ַ סּ ֶ שׁ

ים ִ עוּר ִ י שׁ ִ תּ ְ נ ַ כ ֵ ה לֹא ה ֶ ל ז ַ ל ְ ג ִ וּב ת ֶ ר ֶ קּ ַ שׁ ְ י מ ִ נ ֲ א ֶ ידוּ שׁ ִ גּ ַ ה תּ ָ שׁ ָ קּ ַ ב ְ וּב

מעין שטרנפלד

"לאין שיעור", אנתולוגיית שירי בית ספר (מקום לשירה ), עוסקת בשירה עברית המתמקדת בבית 2020 , בשיתוף עמדה הספר, מיסודי ועד לתיכון. היא מתארת מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מנקודות מבט שונות. זו אנתולוגיה של שירה מקומית המתארת כמיהה של מורים ותלמידים כאחד להבנה, רבה, להשראה ולשכלול מערכת החינוך ובמקביל ביקורת ִ לק חברתית על פגמיה של זו, כגון נוקשות, ניכור, סרבול ביורוקרטי וקיפוח. עוצמתה הרגשית טמונה בעיקר בתמהיל של כאב וקסם שנמצא במפגש בין המבוגר לצעיר, בין העבר לעתיד, בין המציאות לחלום, בין הז'רגון הבית-ספרי ללשון האינטימית. האנתולוגיה מתמקדת בעיקר בשירת ארבעים השנים האחרונות, אך יש מספר קטן של שירים מוקדמים יותר, כגון אלו של נתן אלתרמן, נתן זך ואהרן שבתאי. המיקוד הכרונולוגי נועד להעניק מידת לכידות פואטית ולשונית. ראוי לציין, שלמעשה, רוב השירים העוסקים בנושא הזה ממילא נכתבו בעשרים השנים האחרונות. מאפיין זה מהדהד את הפריחה העכשווית של שירי משוררים העוסקים בילדיהם. כלומר, האנתולוגיה משקפת את רוח הזמן, אשר אחד ממאפייניה הוא השאיפה לכונן הכרה בחברה האזרחית וליצור תחושת שייכות כלפיה. משוררים, ובהם אלי אליהו, 90 שירים מאת 145 באנתולוגיה

52