קשר עין גיליון 305 ספטמבר-אוקטובר 2021

2021 יפּוי - כוחה המרפא של השירה", הוצאת פוקוס ִ משוררת וסופרת; מחברת הספר "שיר | ציפי שחרור

כוחה המרפא של הכתיבה

העצמה והתמרה מכוח המילה

כ וחה המרפא של הכתיבה הוא התרפיה המשחררת, והמאפשרת להרים את המסך המסתיר את המתרחש בתוך התת-מודע שלנו, להזרים את התודעה ביתר קלות, ולפרוש אותה. ואכן תילי תילים של מילים נכתבו על הצורך העז שבנו להיות חלק מן התת-מודע שלנו, שלא ליצור חיץ בין הגשמי שבנו ובין זרם התודעה, ובדרך - להכיר במעצורים, בחסימות, ולהתעדכן בקשיים, ולדעת כיצד להניח לה לבוא אל תוכנו, לבוא בטוב ולא לחדור, שכן אין היא פולשנית, היא הוליסטית במהותה. דרכים רבות יש לה, לכתיבה המרפאה, להתממש בהן. היא יכולה להיעשות דרך הדברים הבסיסיים, והיא יכולה גם לגעת בתודעה, ולאפשר לפוגג את הערפל מן המסתרים האפלים שבתת-מודע. אחת הדרכים המוכרות היא הכתיבה האינטואיטיבית, כתיבה מיידית. כתיבה כזאת מאפשרת לשדים לפרוץ מתוכנו, הן באמצעות כתיבת זיכרונות ותרגילים המאמנים את התודעה לדבר, הן באמצעות היד ההופכית שלנו המפגישה אותנו עם הילד הפנימי שהוא אבי האיש. שהרי כל חיינו אנו צומחים עים מחוויותיו, כאביו, רצונותיו, חסכיו, דמעותיו ָ מאותו ילד ומוּנ וצחוקיו. והילד הזה הוא לחם חוקה של הכתיבה המרפאה, המשיבה אותנו אל הילדות כדי לרפא את הילד הפגוע - בקבלה, בהשלמה ובהכרת תודה. הרווח התרפויטי הוא בהתנסות ובידיעה שהכאב הזה יוליד דבר מה חדש שיתגלם כיצירה או אולי כמרפא בלבד, או בשניהם גם יחד.

לכתיבה תרפויטית ראוי להעדיף רק קובץ דפים ועט, לא מחשב ולא מקלדת, רק כלי פשוט וקל לבצע באמצעותו את הפריצה אל התת-מודע, שבמהלכה מתקיים לעיתים התיקון, ומתגלה הנתיב המסייע לנו להתבונן אל תוך עצמנו התבוננות נטולת שיפוטיות, ועל כן גם בונה מחשבה חדשה וחמלה גדולה אל הילד הפנימי והפגיע, אותו ילד שחי בתוכנו ועלינו להכירו מחדש ולגלותו מתוך סבך השנים ופגעי הזמן. לגלותו כועס, עליז ויצירתי. למצוא מחדש את הילד הפלאי שהלך לאיבוד, למצוא אותו ולהיות לו הורה אוהב. וכל זאת בדרך כה פשוטה ונגישה לכול, דרך תמימה ובת השגה - בכתיבה מרפאה שאנו באים אליה עם הכאב והחסך. וכמה מילים קצרות גם על הכלי הפיזי; שכן, רצוי לשכלל את הכלי, הלא הוא הגוף, דרכו יישמע הקול. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות אימון ותרגול המוּדעוּת, תוך בחינת הרגש העולה מן הגוף הפנימי והשפעתו על מערכת הגוף כולה: דרך הריכוז, הקשיבות והמדיטציה על אפשרויותיה הרבות, או מה שקרוי בשפת הניו אייג' - המיינדפולנס, המסייע בהתמודדות עם כאב פיזי ורגשי. ההבנה היא שבאמצעות אימון תודעתי ומוחי ובנוכחות מודעת של הגוף מושגים חיים שלווים ובריאים. הכתיבה ניזונה מפירות רבים, אך פרי הדמיון הוא המופלא מכולם. ואני סבורה כי אחד מפירות אלה הוא המטפורה, שהיא אחד ממזונות העל, אם תרצו - הסופרפוד של הדמיון. היא העיניים של הכתיבה, היא ואחיותיה הדומות שמייצגות את השפה בהדרה. ושירו האלמותי של המשורר נתן זך, "אני רוצה תמיד

42