קשר עין גיליון 306 נובמבר-דצמבר 2021

שהזמן עובר, מתחדדת יותר ההבנה שבית הספר הוא בראש ובראשונה מוסד פדגוגי. מטרת בית הספר היא העברת ידע, הנגשת חומרי למידה, התעסקות בלמידה חדשנית, הכנת התלמיד להיותו לומד עצמאי - ועוד מגוון יעדים שיכולים להיכנס תחת המטרייה שנקראת פדגוגיה. גם הטוענים שבית הספר איבד מזמן את הרלוונטיות שלו במרחב, והידע נגיש לתלמידים במגוון דרכים, ובכלל זה באמצעות הרשת באופן אישי, מצאו שאין אלטרנטיבה שמאגדת את כלל המקצועות ותחומי הלימוד השונים ונותנת מענה של בקרה ופיקוח על ביצוע הלמידה. בתי ספר שהבינו זאת מנסים לשדרג את עצמם בכל דרך ולהכניס תחומי לימוד רלוונטיים וחדשניים בצורת קורסים, מגמות לימוד, העשרה ועוד. כלומר, עדיין התעסקותו של בית הספר היא ברמת הפדגוגיה, על כל היבטיה. מי שמבין היטב את התפיסה הזאת מרכז את כל האנרגיה והפוקוס של בית הספר לתוך הפדגוגיה. לעומתם, יש בתי ספר שמצהירים באופן ברור מאוד שהלמידה היא לא הדבר החשוב עבורם - בית הספר אמור לייצר משמעות דרך ציונות, תרומה לקהילה, חסד, שירות משמעותי ועוד מגוון ערכים שמתקיימים בתוך בית הספר. ככל שבית הספר מייחד ומגדיר את עצמו, זה יוצר תחושה טובה יותר לתלמידים, לצוות ולהורים שיודעים מהו הדנ"א של בית הספר. כאשר יש טשטוש בין התחום הערכי-חברתי לתחום הפדגוגי, מתחילות הבעיות. בתי ספר המצטיינים ברמת הישגיהם הלימודיים מצליחים לשלב הרבה פרויקטים וערכים לצד רמה לימודית גבוהה מאוד. בתי ספר אלו אינם מתפשרים על הלמידה, כאשר ברור לעיני כול שהפדגוגיה נמצאת בראש סדר העדיפויות, והדבר מורגש מאוד ובא לידי ביטוי בנתוני הבגרות. לעומתם, בתי ספר מוחלשים מאדירים את הנושא החברתי–ערכי ומנסים לטשטש את עקבות הפדגוגיה מטעמים שונים ומגוונים. הביטוי הראשוני למהלך כזה הוא ירידה ברמת הציונים והרחבת היקף הפעילות החברתית, דבר שפוגע בתהליך הפדגוגי שמתרחש בבית הספר. לעיתים אין תורה פדגוגית סדורה בבית הספר, ואין מי שמוביל אותה בדרך ישירה מתוך צוות ההנהלה, אלא הכול מתנהל באופן אקראי ולא מסודר והדגש מופנה לנושאים ערכיים חברתיים. נקודה זו מצריכה עיון רב בשאלה עד כמה סדר היום

של בית הספר מופנה לפדגוגיה, כמה משאבים ואנרגיות מופנים להובלת הצד הערכי חברתי - ובתוך כך מה הישגי בית הספר לאור שאלות אלו. אם בית הספר מצליח לשמר את רמת הציונים שלו, ויש תורה פדגוגית ברורה וסדורה שעל גביה נשענים פרויקטים חברתיים ערכיים נוספים - זה יכול לתת לבית הספר רק עוד נקודות זכות ושדרוג. מההיבט הזה, מבחן המיצ"ב - אולי בדרך עקיפה - נותן מענה לבעייתיות שנוצרה. מבחן המיצ"ב משקף למנהל המוסד את שני הצירים המרכזיים שמתקיימים בבית הספר. במידה שהציר הפדגוגי נמצא בעלייה מתמדת, ואיתו גם הציר האקלימי, בית הספר במצב טוב, ועליו לבדוק כיצד לשמר ולשפר את הקיים. אם זה לא מתקיים בהלימה, בית הספר צריך לבדוק את עצמו ואולי אף את דרכו, בבחינת "במקום לטשטש עליו ללטש". מהבחינה הזאת, כלי המיצ"ב נותן אינדיקציה למרות כל הטענות על חוסר הרלוונטיות שלו. בזמן שקובעי המדיניות ומעצבי המדיניות פועלים להכנת כלי חדש, שישמש כלי הערכה ובקרה חיצוני על המתרחש בבית הספר, יש צורך לעשות חשבון נפש עמוק בנוגע לשני הצירים המרכזיים של בית הספר, ולערוך תוכנית עבודה ופעולה כיצד בית הספר מתכוון להגדיר את עצמו לאורך השנים לנוכח צירים אלו ובאיזה אופן הוא מייצר חלוקת אנרגיות ומשאבים לצורך כך.

27