קשר עין גיליון 306 נובמבר-דצמבר 2021

מנכ"ל רשת החינוך ובתי הספר עתיד | דני פסלר

חרדים לחינוך החרדי בישראל נקודת מבט לא שגרתית רצון לבנות מסגרת שתשלב לימודי קודש ומסלול ישיבתי עם פיתוח מקצועי ולימודי חול

ה חברה החרדית מעסיקה רבות את כלל החברה הישראלית, את המערכת הפוליטית ואת הפקידות המקצועית. ע ברובו מחרדה מפני השלכות הגידול הדמוגרפי ָ העיסוק מוּנ של החברה החרדית על חוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. כמעט בכל תחום ומרחב מתקיים שיח קונפליקטואלי מול נציגי החברה החרדית. במרחב אחד אין השיח נוגע – במרחב החינוכי. למרות הממלכתיות שבן גוריון ביקש להטמיע במדינה הוא בעקבות לחצים פוליטיים שהפעילו 19.6.1947 פרסם, ב- אנשי אגודת ישראל, את מכתב הסטטוס קוו שהבטיח אוטונומיה וחופש מלאים לכל זרם חינוך "לנהל את החינוך לפי הכרתו". השלכות המכתב ניכרות עד היום, כשזרם החינוך החרדי, הנשלט על ידי האליטה החרדית הפועלת לשמר את אורח החיים השמרני והמסוגר בשם אסכולת "חדש אסור מן התורה", הולך וגדל. עם זאת, לנוכח הגידול הדמוגרפי ותהליכים סוציולוגיים שונים, אנו עדים להצבת סימני שאלה בנוגע לפרדיגמות ולמרחבי החינוך החרדיים, ולדרישה העולה מציבורים רחבים בחברה החרדית לאפשר לילדיהם הזדמנויות חינוכיות המותאמות לשוֹנוּת בין התלמידים, למציאות של ולשאיפה לפרוץ את גבולות הבידול וההסתגרות 21 המאה ה- מן החברה הישראלית. כמנכ"ל רשת החינוך עתיד, המבקשת לתת מענה לצורכי החברה הישראלית על כל גווניה מתוך שאיפה לפעול למען צדק חברתי ותיקון עולם, למדתי לעומק את התופעה והתוודעתי לצרכים של החברה החרדית על כל גווניה. הקשבתי רוב קשב לקולות המצדיקים את הקיים, וגם לקולות ההורים המשוועים להקמת אלטרנטיבות למסלול הישיבות.

רצון ההורים להקים אלטרנטיבות נובע משתי סיבות עיקריות: א. מהציפייה הבלתי ריאלית מכל התלמידים להצטיין בלימוד התורני הנוקשה והתובעני, העומדת בסתירה לשונות הטבעית הגדולה בין התלמידים – בתחומי העניין והכישרון ובמוטיבציה ללמידה; הסתירה הזאת באה לידי ביטוי בגידול תופעת הנשירה מתלמודי התורה ומעולם הישיבות ובתחושת כישלון וחוסר מסוגלות של הנושרים. ב. מהשאיפה לשלב לימודי חול עם לימודי הקודש, כדי להשתלב טוב יותר בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה, תוך שמירה על הזהות ואורח החיים החרדי. מתהליך הלמידה שביצענו, למדנו על שיתופי הפעולה שיש לקדם כדי לפעול להקמת מוסדות חלופיים לבנים ולבנות המשתייכים למגזר החרדי. פעלנו מתוך שותפות עם ועדות הרבנים המקומיות, ועם גורמים במשרדי הממשלה, ברשויות מקומיות ובארגוני המגזר השלישי, במקביל לבתי ספר תיכוניים מקצועיים וטכנולוגיים. כולם נרתמו לפעול במשותף להשגת כמה מטרות, ובהן בניית מסגרת שתשלב לימודי קודש ומסלול ישיבתי, שיעניקו עוגן זהותי מוצק, עם פיתוח מקצועי ולימודי חול שיעניקו לתלמיד תחושת ערך עצמי ויכולות מקצועיות - מתוך חשיבה גם על מסגרות המשך ורצון להעניק תחושת ביטחון בתמונת העתיד של הנער/ה החרדי/ת. באמצעות הצלחת מסגרות מתאימות, הנבנות מתוך שיתופי הפעולה שהוזכרו, תעלה רמת האמון והבהירות בקרב ההורים כך שיכוונו לכתחילה את בניהם ובנותיהן, שאין עתידם בבית המדרש, לרכוש מקצוע איכותי המבטיח עתיד כלכלי יציב תוך שמירה על אורח החיים החרדי, ובכך נתרום כולנו לחיזוק חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל.

37