קשר עין גיליון 309 מאי-יוני 2022

הצליח לחזות מראש נושא בסיסי כל כך כמו יישומי המחשב. ביטוי נפלא לאוזלת היד של מוח האדם באשר לחשיבה עתידית נמצא בשירו המרטיט של יהודה עמיחי "ליום הולדתי": "...אני... ועומד בלי הסוואה מול עיני אויב ומפות מיושנות בידי..." )" 1962 – 1948 ("שירים לכל ה"נביאים", היודעים איזה עתיד מצפה לחניכינו, והיודעים איך צריך לאמן לחשוב לקראת עתיד זה – מומלץ שיתאזרו במידה רבה של צניעות. מה שהם יכולים להציע לחניכים, למרות היומרה ללמד לחשוב לקראת העתיד, הוא בסך הכול "מפות מיושנות" כדבריו הנכוחים של עמיחי. כל מה שנאמר לעיל איננו סותר את העובדה שבית הספר הוא מוסד די מגביל, שילדים ונערים נאלצים לבלות בו במשך חלק גדול מהיממה בשגרה שבדרך הטבע עלולה לשעמם, ואף לדכא את השאיפה למבע עצמאי. וכדי להתגבר על רעות אלו הנתיב הנכון של המורה הוא לא באימוץ שיטות הוראה המעמיסות עליו עול שמעבר לכוחותיו, אלא במוּדעוּת לכורח לגוון את השיח, להימנע ככל האפשר ממבול השאלות המורעף על התלמיד, ובמקום זאת לדרוש מהתלמידים לשאול את המורה שאלות על החומר הנלמד. וכאן צריך להצביע על נושא כאוב, והוא השכר הנמוך של המורה, שמבריח כוחות מעולים מהמקצוע, ורק אידיאליסטים חסרי תקנה מתמידים בעבודה הקשה הזאת הבלתי-מתוגמלת. את פתרון הפלא הזה - לתגמל כיאות את המורה - למדו ביפן, בפינלנד ובסינגפור. אולי נלמד אותו גם אנחנו כאן בישראל. ולסיכום: לא תזיק צניעות למי שכביכול יודע איך ללמד תלמידים לחשוב, ומי שמציע שיטת הוראה חדשה, ייטיב אם יקפיד לא להעמיס עומס חסר שחר על המורה. כדי לגדול להיות אנשי תרבות צריך להתבסס על מצע של תרבות, ואת זה מעניק בית הספר לחניכיו, ורק על המצע הזה יכול לקום בעל החשיבה המקורית, כי כידוע, גאוני המחר צמחו על בסיס פירותיהם של גאוני העבר

על מצע של תרבות, ואת זה מעניק בית הספר לחניכיו, ורק על המצע הזה יכול לקום בעל החשיבה המקורית, כי כידוע, גאוני המחר צמחו על בסיס פירותיהם של גאוני העבר. יש המבקרים את הצורך בבחינות בגרות, ואת הצורך בבחינות בכלל, אבל גם המבקרים הגדולים ביותר חייבים להודות שבחינות אלו מדרבנות ללמוד. חשיבות נוספת נודעת לבחינות הבגרות, והיא שהן עושות את תעודות הגמר במרכז ובפריפריה לשוות ערך. בחינות אלו משתרעות על אותה פיסת תרבות עליה דנה רשימה זו, והיא כוללת שפת אם, שפות זרות, מקצועות ריאליים ומקצועות הומניסטיים. לא סוד הוא שמקצועות שמיועדים לבחינות בגרות זוכים לתשומת הלב המרכזית מצד מורים ותלמידים, על כן הנטייה במסדרונות משרד החינוך לוותר על בחינות בגרות בהומניסטיקה עלולה להפוך מקצועות אלה לנחותים, ויש בכך פגיעה אנושה ביכולת לאפשר לאנשי התרבות של מחר להשיג את אותה פיסת תרבות מיוחלת. על כן יש לברך את הארגון שלנו שמוחה נמרצות נגד הנטייה הבלתי-ראויה הזאת. נחזור לענייננו: המורה אמור להכיר את פירות מוחותיהם של ישעיהו, סוקרטס, אוקלידס, שייקספיר, ניוטון, דרווין, ותפקידו להנחיל את פיסת התרבות הזאת של העבר. הוא לא מנחיל כלים להתמודד עם העתיד הבלתי-ידוע – גאוני עולם נכשלו בכך, ורק לשם דוגמה אזכיר את כותבי הדיסטופיות המפורסמים - אלדוס האקסלי, ג'ורג' אורוול, ריי ברדבורי, שהתיימרו לנבא את העתיד, ורוב תחזיותיהם לא עמדו במבחן המציאות. האקסלי, למשל, ניבא שנשים יחדלו בעתיד ללדת "כמו חיות", וכל הילדים ייוולדו במעבדה, והוא אפילו לא

50