קשר עין גיליון 309 מאי-יוני 2022

ואילו הוא עצמו שילם בחייו על עצם הרעיון שניתן ללמד אנשים לחשוב. על המורה לגרום לכך שחניכיו יעשו הכרה עם פיסת תרבות מהעבר, כזאת שהחברה האנושית סבורה שהיא ראויה. מקצוע ההוראה הוא מקצוע שמרני, וטוב שכך, המורה מכיר את פיסת התרבות מהעבר, ואותה הוא יודע להעביר אל תלמידיו: הוא יביא לידיעת תלמידיו מעט מגאוניותם של סופוקלס, שייקספיר, טולסטוי, ביאליק; מעט מגילוייהם של אוקלידס, פיתגורס, ארכימדס, ניוטון, איינשטיין, מעט מקורות העיתים מהעולם הקדום ועד ימינו אנו; מעט מגאונותם של דרווין, פסטר, פלמינג, סאלק, סייבין – וכי כיצד אחרת ניתן לעשות את חניכינו לאנשי תרבות? ואם יקומו מביניהם גאונים בעלי חשיבה פורצת דרך – זה לא יקרה משום שלימדו אותם בבית הספר "לחשוב", אלא משום הניצוץ הייחודי שניחנו בו. כדי לגדול להיות אנשי תרבות צריך - כמה נכון! - להתבסס

הרוב בתחזיותיהם המתבססות על חשיבה: כך קרה למומחי ביטחון לפני מלחמת יום הכיפורים, כך קרה למומחי הכלכלה במשברים הכלכליים החוזרים ונשנים כל כמה שנים, וכך קרה למומחי ספרות כמו אברהם שלונסקי שראה בביאליק משורר לא רלוונטי, וכנ"ל לגבי נתן זך כלפי נתן אלתרמן המשורר הגאוני. ובאמת, מי הוא פתי שיאמין כי אם ילמדו שיר אחד או שניים של ביאליק, התלמיד ש"למד לחשוב" יקרא בעצמו שירים דע ֵ דע לנתחם? מי פתי שיאמין כי אותו תלמיד י ֵ אחרים שלו, וי לנתח שיר של רוני סומק עם הכלים שקיבל בשיעור על שיר אחד של ביאליק? מי פתי שיאמין כי תלמיד ש"למד לחשוב" דע להתמודד עם ֵ היסטוריה בשיעור על מלחמות החשמונאים י ים המידע על מלחמת העולם הראשונה? מי פתי שיאמין כי דע לשחות בעצמו בים ֵ תלמיד שלמד את משפט פיתגורס י הטריגונומטרייה? אלו דרישות חסרות שחר לחלוטין. אין לדרוש ממורה ללמד לחשוב – גאון כמו סוקרטס לא הצליח ללמד את תושבי אתונה לחשוב, ורק בודדים כמו אפלטון וקסנופון הפנימו את דרכו,

הדרישה מהתלמיד לשנן שירים, פסוקים מהתנ"ך, נוסחאות מתמטיות, תאריכים ואירועים היסטוריים אינה בבחינת קפריזה של הפדגוגים – אלא כורח כדי להכין לחיים איש תרבות

49