קשר עין גיליון 311 ספטמבר-אוקטובר 2022

בלשן ומורה ללשון העברית | ד"ר מוטי רוזן

הסיפור מאחורי

בַַּאסָה,

פַשְלָה,

פַדִיחָה,

על המילים שחדרו לעברית מן הערבית ומרבים להשתמש בהן בשפה המדוברת ובסלנג

ה ה המוכרות ּ ָ אב ּ ַ ב ַ ה וס ָ ל ְ ח ַ ה, א ָ ל ְ ש ַ ה, פ ָ יח ִ ד ַ ה, פ ָ אס ּ ַ מילים ב לכולנו, וכל דוברי העברית הישראלית מרבים להשתמש בהן יום יום בשיח הציבורי, כאילו הן מאושיות השפה שלנו. למרבה הצער, אין המילים עבריות, והן רק עדות יומיומית לכרסום העצום בלשון היפה והעתיקה שלנו; כל חמש המילים מוצאן ערבי. ה ָ אס ָ בּ ה היא, כאמור, אחת המילים הרווחות ביותר בלשון ָ אס ָ בּ המדוברת שלנו, בעיקר, בלשון הדיבור המתדלדלת של בני משמעה סבל וייסורים, باساء א ַ אס ַ הנוער שלנו. המילה הערבית בּ וגם מלחמה ואסון, כך במילון ערבי-עברי מאת אברהם שרוני; אך בראש ובראשונה היא מציינת מחסור, בעיקר, של אוכל, ב. ָ ע ָ כלומר, ר ס ֵ א ִ נוצרו הפעלים ה"עבריים" בּ باس ַ אס ַ מן הפועל הערבי בּ ס; שמות ֵ א ָ בּ ְ ת ִ ס ולה ֵ א ָ ב ְ ס, ומהם שמות הפועל: ל ֵ א ָ בּ ְ ת ִ וה ס. ָ א ֹ ב ְ ס וּמ ֵ א ָ ב ְ סוּת, ושמות התואר מ ֲ א ָ בּ ְ ת ִ אוּס וה ֵ הפעולה: בּ ב"לקסיקון שוטרים וגנבים" מאת נתן רועי וראובן שפירא ה: הרגשת דיכאון, גם מצב רוח גרוע, מסובך - ָ אס ָ מוגדרת בּ שקשה לצאת ממנו. ס ֵ א ָ ב ְ ), ל 1993 על פי "לקסיקון הסלנג העברי והצבאי" (פרולוג ה הגדירו ָ אס ָ משמעו: לאכזב, לצער, לגרום למפח נפש; ואת בּ מחברי הלקסיקון מפח נפש, אכזבה, אי נעימות, אך גם הוסיפו משמעות: החלק הקשה או המעיק שבדבר. י לעברית ִ יוּק ְ נ ַ חוּל מ ַ לּוֹן א ִ אך עוד קודם לכן מוצאים אנו ב"מ מדוברת" מאת דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה (זמורה-ביתן, ה: אכזבה, קלקול, ביזיון, ָ אס ַ ) הסבר למילה בּ 1982 , תל-אביב

בושה. ודווקא הפירוש של קלקול הוא הנכון והמדויק ביותר גם מבחינה בלשנית. אף שהעברית משתמשת בשורש הערבי מיות; ֵ ב-א-ס, מן הראוי לבדוק את המקבילות בלשונות הש למרבה הפלא, יש לנו שורש מקביל אפילו בעברית שלנו. זהו השורש ב-א-ש; העיצורים ש' וס' מתחלפים ביניהם במילים דומות, כמו בדוגמה שלפנינו, בגלל קרבתם הפונטית (הם ים שורקים). השורש ב-א-ש בכבודו ובעצמו קדום ִ יּ ִ נּ ִ עיצורים ש ר ֶ ש ֲ ה א ָ ג ָ דּ ַ ש בספר שמות ז, י"ח: "ה ַ א ָ מאוד, ומופיע כבר בפועל בּ ש: "הסריח", ַ א ָ ר". כאן המשמעות של בּ ֹ א ְ י ַ ש ה ַ א ָ מוּת וּב ָ ר תּ ֹ א ְ י ַ בּ משום שהוא התקלקל. = BA'AŠU מקור המשמעות והשורש מצויים בלשון האכּדית היה רע; = יש ֵ א ְ מסריח; במקבילה הארמית בּ = BI'ŠU- היה רע ו היה אומלל, התרושש. המשמעות = ַ ש ִ א ַ ובמקבילה הערבית בּ ה בעברית היא ריח רע. מצב תחלואי הגורם ָ ש ְ א ָ של המילה בּ ת. ויש ֶ ש ֶ א ָ להעלאת ריח רע מן הפה או איברי הנשימה קרוי בּ ש, כי ֵ אפילו בעל חיים טורף ממשפחת הסמוּריים הקרוי בּוֹא בלוטות פי הטבעת שלו מפרישות הפרשה מסריחה מאוד ן". אך אין רע ָ נ ְ ח ַ הניתזת על אויביו. לא במקרה הוא מכונה "צ בלי טוב, פרוותו נחשבת ליקרה ביותר! בשנים האחרונות היינו עדים לכה הרבה לוֹת בחברה ובמדיניות שלנו, עד כי מילה זו, ְ ש ַ פ שנכתבה תחילה בלשון הבינונית של העיתונות ירכאות כפולות, נעשתה לרווחת ביותר – ֵ במ ובלעדיהן

46