קשר עין גיליון 311 ספטמבר-אוקטובר 2022

אַחְלָה וסַבַַּאבָָּה

עד כאן ראינו את המשמעות הבולטת של השורש ב-א-ש, ה מביא אותנו ָ י ְ יוֹ ְ ת ֶ ז של א ְ ע ֶ שהיא סירחון; אך עיון בלשון ג למשמעות של קלקול, הקרובה כל כך למשמעות הסלנגית ה - קלקול הגורם לאכזבה ולייאוש. בלשון האתיופית ָ אס ָ של בּ ית ִ מּ ַ ז היא לשון ח ְ ע ֶ להיות מר נפש ומיואש. לשון גּ = BA'SA משמעו ַ אס ֶ הקרובה מאוד ללשונות השמיות. בלשון זו בּ משמעו להעלות ריח ַ ס ְ א ֶ ב ֶ ות רע, להתקלקל, ואילו תּ ֹ להיעש , אולי ְ ת ִ אס ֶ , והאישה - בּ ִ ס ְ א ֶ ולהסריח. הגבר קרוי בלשון געז בּ משום שנתקלקלו בגן עדן. ה ַ יח ִ ד ַ פ היא מילה שהגיעה לסלנג העברי מן הלשון فضيحة ה ַ יח ִ ד ַ גם פ : ה. ָ יּ ִ רוּר ְ ע ַ ה בערבית היא ש ַ יח ִ ד ַ הערבית. המשמעות של המילה פ . שתי המשמעויות فضح - ַ ח ַ ד ַ בלשון הערבית מצוי הפועל פ ף ֹ החשובות של פועל זה הן: בייש את מישהו; וגילה או חש ה ַ יח ִ ד ַ ה פ ֹ , שמשמעו: עש ַ ח ֵ דּ ִ משהו. בסלנג שלנו מצוי הפועל פ ה מביש. ֹ ה נתעב, מעש ֹ ה מעש ֹ ה), כלומר, עש ָ ְ ר ֶ ח =( فضيحة - ח, שמשמעותה ַ צ ָ המקבילה העברית של הפועל הערבי היא ח קרובים זה לזה מבחינה ַ ת ָ ח והפועל ַ צ ָ ח. הפועל ַ ת ָ פונטית. העיצורים צ' ות', שהם עיצורי לשון - שיניים, מתחלפים ח בקול ַ צ ָ זה בזה בשתי המילים המקבילות במשמעותן. מכאן ח, כמו: "פיצח גרעינים או אגוזים", ַ צּ ִ פתח בקול שירה, וכן = ח אותם על ידי ביקוע קליפתם. ַ ת ָ במשמעות של גם בלשונות הודו-אירופיות שונות יש קשר משמעותי בין א ֹ נוש OPEN ף וגילה, כך למשל, באנגלית הפועל ֹ ַ ש ָ ח לבין ח ַ ת ָ לפתוח וגם = РАСКРЫВАТЬ את שתי המשמעויות, וברוסית וף. ֹ לגלות ולחש

ה לעברית קיבלה המילה את השילוב ָ יח ִ ד ַ במעבר המילה פ של שתי המשמעויות. וכך, למשל, הגדירו דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה את המילה: "מהתלה זדונית, דבר צחוק שביזיון דו, בדיחה הגורמת לבושה". ברוח דומה מוגדרת המילה ִ בצ ב"לקסיקון הסלנג העברי והצבאי": "מקרה הגורם לבושה רבה, מבוכה גדולה". לסיכומו של עניין: השורש העברי פ-צ-ח, שמקבילתו הערבית , עניינו אחד: לפתוח על فضيحة ה ַ יח ִ ד ַ מצויה במילה הערבית פ וף לעיני כול את ֹ ידי ביקוע, או על ידי שבירה; ומכאן גם לחש ה, שאותו מכלימים על ידי ביקוע מחסום ֹ האדם, או את המעש הנורמה המקובלת, שאין להקדיח את תבשילו של אדם ברבים. וכבר הזהירו חז"ל: "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" (בבא מציעא נ"ח, עמ' ב'). התפרסמה בעמוד האחרון 27.10.09 בעיתון "פוסט ישראל" מיום הידיעה הזו: צעיר, שפרץ אתמול לרכב בבאר שבע, התגלה כמה שעות מאוחר יותר, כשהוא ישן שנת ישרים (ושיכורים) ברכב. תגובת הצעיר: "איזו פדיחה, נרדמתי במהלך העבודה". ב"לקסיקון הסלנג העברי והצבאי" מובאת המילה הערבית ה. ָ יח ִ ד ַ ה כמילה נרדפת (בשימוש הסלנג העברי) לפ ָ ל ְ ש ַ פ ה ָ ל ְ ש ַ פ היא מילה ערבית שאברהם שרוני הזכיר אותה فشلة ה ָ ל ְ ש ַ פ אכזבה. בעברית נתרחבה במילונו במשמעות של כישלון, המשמעות לציון בושה או מבוכה - בעקבות כישלון מחפיר או טעות משפילה. בשנים האחרונות היינו עדים לכה הרבה לוֹת בחברה ובמדיניות שלנו, עד כי מילה זו, שנכתבה ְ ש ַ פ ירכאות כפולות, ֵ תחילה בלשון הבינונית של העיתונות במ

47