קשר עין גיליון 311 ספטמבר-אוקטובר 2022

נעשתה לרווחת ביותר - ובלעדיהן. בתקשורת האלקטרונית, קרי ברדיו ובטלוויזיה, משתמשים בה הכתבים כחלק בלתי נפרד מדבריהם. אחת ההוכחות הטובות ביותר למידת חדירתו של שם עצם פה היא יצירת מילים נוספות (פעלים ושמות) ֹ כלשהו לש ה, ָ ל ְ ש ַ משורש המילה המושאלת; וזה קרה, כמובן, במילה פ קלקל, לא עלה בידו, = ל ֵ שּ ִ שהצמיחה בעברית את הפועל פ נכשל, וגם אכזב. ולאותו שורש (פ-ש-ל) יש מקבילות בבניינים ל, ֵ שּ ַ פ ְ ת ִ ל, ה ָ שּ ֻ פ ְ ל והתפעל) בצורות כמו: מ ַ ע ֻ הכבדים האחרים ( כישלון, טעות; וכן = שּוּל ִ וכן ביצירת שמות פעולה נוספים: פ ר. ֶ לוֹנ ְ ש ַ ן, או פ ָ ל ְ ש ַ לוּת. אפילו שמות תואר נוצרו: פ ְ שּ ַ פ ְ ת ִ ה דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה הביאו בחלק ב של "מילון הסלנג" ה והגדירו אותה: "משגה המביא ָ א ָ ל ְ ש ַ שלהם גם את המילה פ ה מביש. טעות הגורמת לבושה". ֹ בכנפיו ביזיון גדול, מעש אוֹת, בדומה ָ ל ְ ש ַ ה נגזרה לאחור מצורת הריבוי פ ָ א ָ ל ְ ש ַ הצורה פ ה, שנגזרה לאחור מצורת ָ א ָ ק ְ ת ַ ְ ר ַ לצורה הרווחת בדיבור - ה אוֹת. ָ ק ְ ת ַ ְ ר ַ הריבוי ה ר הוא כינוי גנאי למי שמרבה לטעות, להחטיא מטרה, ֶ לוֹנ ְ ש ַ פ فشلة ה ָ ל ְ ש ַ להיכשל או לקלקל. המילה נוצרה מהבסיס הערבי פ המציינת בעל ER (ע"ע) שחדר לסלנג שלנו והסיומת האנגלית תכונה. עד כה עסקנו בשלוש מילים שמשמעותן שלילית ומקורן ערבי. אך השפה הערבית החדירה ללשוננו גם שתי מילים ה, מילים שאומרים ושומעים ּ ָ אב ּ ַ ב ַ ה וס ָ ל ְ ח ַ שמשמעותן חיובית: א אותן פעמים רבות בכל יום. ה ַ ל ְ ח ַ א ה היא מילה שיש לה שתי משמעויות עיקריות: האחת - ַ ל ְ ח ַ א טוב מאוד, מצוין, כמו למשל: "הוא אחלה גבר", כלומר, הוא איש מעולה, אדם שאפשר לסמוך עליו, בחור אמין; וכשאומרים "את חמודה אחלה", הכוונה שאת חמודה מאוד. לפי המשמעות השנייה, המילה אחלה מציינת הסכמה, כמו: בסדר, זה מתאים. כמו למשל: "בוא אליי היום בערב"; אחלה. ה בערבית הוא מתוק יותר, ַ ל ְ ח ַ אך הפירוש המקורי של א ובהשאלה - יפה יותר, ואפילו - טוב יותר. בערבית יש הפועל שמשמעו היה מתוק. מאותו שורש ח-ל-ו נוצרה המילה ַ ו ֻ ל ַ ח ק. זהו ּ ָ ת ְ מ ַ ה, המציינת בערבית, ובעקבותיה גם בעברית, מ ָ ו ְ ל ַ ח

וי מגרעיני שומשום בתוספת סוכר (או ממתיק ֹ מאכל העש אחר) וחומרי טעם. הטעם המתוק נשאר גם במילה הערבית כורת, תשר, נדבה, ואפילו שוחד. ֹ אן, המציינת מש ַ ו ְ ל ֻ ח 'י מציין אצל יהודי עיראק את מי שמכין ִ צ ְ ו ְ ל ַ שם המשפחה ח ה ואולי מכין ממתקים; בקרב יהודי מרוקו רווח השם ָ ו ְ ל ְ ח ק. ֵ תּ ַ מ ְ ה שמשמעו מ ָ יו ִ ל ַ ח ה ַ אבּ ַ בּ ַ ס ה. ָ ל ְ ח ַ ה - אף היא מילה רווחת בדיבור היומיומי, כמו א ַ אבּ ַ בּ ַ ס ה, אישור או הסכמה; הפירוש הנוסף ָ ל ְ ח ַ וגם היא מציינת, כמו א שיש למילה זו בסלנג שלנו: משהו מוצלח, משהו שגורם עונג. כאמור, גם מילה זו חדרה ללשוננו מן הערבית. صَبَابَة ה, ופירושה של ַ אבּ ַ בּ ַ ה, יש להגות את המילה צ ֹ למעש בערבית הוא השתוקקות, וגם אהבה לוהטת. ובערבית מדוברת, ה היא יופי, מצוין. ּ ָ אב ּ ַ ב ַ וגם בעקבותיה בעברית, הוראת ס ביעות רצון. בעברית יש גם ֹ ה כשרוצים להביע ש ַ אבּ ַ בּ ַ אומרים ס י - שמשמעו מענג. ִ אבּ ָ י-בּ ִ אבּ ָ בּ ַ י בהוראת תענוג; ואפילו ס ִ אבּ ָ סבּ בשנות התשעים של המאה הקודמת, כשרצו לציין משהו הכי מוצלח, משהו משובח, השתמשו בניב "סבאבה אגוזים"; והניב ציין גם הסכמה נלהבת מאוד. בעברית טובה ניתן לומר, כשרוצים לציין משהו מוצלח, במקום ה: כראוי, כיאות, לעילא ולעילא; ואילו הניב "מנוי וגמור" ּ ָ אב ּ ַ ב ַ ס – נועד לציון הסכמה. כתבו צבי שיסל ובועז דוידזון סרט קומדיה 1983 בשנת ישראלי ושמו סבבה, דבר שמעיד עד כמה מילה ערבית שחדרה לעברית הועדפה ומועדפת על מקבילותיה העבריות... יאללה ביי! ה בערבית הוא מתוק ַ ל ְ ח ַ הפירוש המקורי של א יותר, ובהשאלה - יפה יותר, ואפילו - שמשמעו ַ ו ֻ ל ַ טוב יותר; בערבית יש הפועל ח היה מתוק; מאותו שורש ח-ל-ו נוצרה ה, המציינת בערבית, ובעקבותיה ָ ו ְ ל ַ המילה ח ק ּ ָ ת ְ מ ַ גם בעברית, מ

בַַּאסָה, אַחְלָה

פַדִיחָה, פַשְלָה,

וסַבַַּאבָָּה

48