קשר עין גיליון 313 ינואר-פברואר 2023

מורה לחשמל ואלקטרוניקה בבית הספר עתיד יוענה ז'בוטינסקי | צבי גלברד

(למעשה, המגזר הבדואי מקבל יותר). למרות 2019 לפחות מ שהייתי מצפה להבדלים גדולים, שנובעים מהשפעה של פרמטרים שונים, כגון צפיפות בכיתות, שעות לימוד, ותק מורים וכיו"ב – למעשה, כל הנתונים ודוחות השקיפות מצביעים על > כך שהחינוך הערבי איננו סובל מאפליה [אתר משרד החינוך תקציב]. > שקיפות בחינוך במאמר מוזכר גם מחסור במשאבים: "יש מחסור חמור בתשתיות פיזיות ובציוד ממוחשב להוראה. בתקופת הקורונה בהרבה כפרים בנגב לא הייתה גישה לרשת ולכן לא הייתה בהם למידה מרחוק בכלל". ואכן, יש סיבות למצב העגום הזה. למשל, כתבה שפורסמה בעיתון כלכליסט מרמזת שיש בעיה חמורה של ביקורת על התקציבים, וככל הנראה הם אינם מיליון שקל שיועדו לחוגים 150 מגיעים ליעדם ["לאן נעלמו .]29.9.22 במגזר הערבי?" מאת שחר אילן, "כלכליסט", ובנוגע לתשתיות בפזורה בנגב, אומר רק שאפשר להקים ולתחזק תשתיות באקלים של ציות לחוק, כולל חוקי בנייה שמאפשרים תכנון וביצוע של תשתיות אלה. כאן המקום להתייחס לאמירה נוספת במאמר: "...ציפוף במבנים ובחצרות של בתי הספר אשר יכול להיות גרעין לאלימות בין התלמידים בהפסקות". אכן מעניין לחקור את השפעת הצפיפות על האלימות. אך לא שמעתי תלונות כאלה במגזר החרדי, או בארצות אחרות, כמו סין, ששם יש צפיפות גבוהה בבתי הספר ובכיתות. דומני שלא ניתן לנתק השפעות אחרות. אם הילד גדל באקלים סביבתי של זלזול בחוק, רואה את המבוגרים שלו נוהגים נהיגה פרועה, או יורים בשמחות בכלי נשק לא חוקיים, שלא לומר סכסוכי חמולות - ברור שאקלים זה הוא "גרעין לאלימות" קשה יותר מצפיפות בכיתה. השאלה היא מה המורה יכול לעשות מול מציאות שכזו?

תגובה למאמר: "אכפת לנו מבתי הספר שלנו" 311 מאת עבד עגאינה, מגיליון עבד עגאינה אומר במאמרו: "מבחינת התקציב, תקופה ארוכה מאוד החינוך בחברה הערבית סובל מאפליה בהשוואה לחינוך העברי, בכל שלבי הלימוד... את הטענה הזאת חיזקה ועדת ... הרבה חוקרים ממכונים שונים 2001 אור, אשר הוקמה בשנת ובהם המכון לדמוקרטיה, סיכוי ומרכז טאוב, חקרו את מצבו של החינוך בחברה הערבית, והגיעו למסקנות כמעט דומות..." ובכן, אין צורך להסתמך על חוקרים כאמור, הן בשל השפעה של נטיות פוליטיות על מחקריהם הן בשל העובדה שבימינו המקור, אתר משרד החינוך, נגיש לכול, והוא עשיר בנתונים וניתוחי נתונים המצביעים על תמונה שונה. כך, למשל, נתוני : 3 השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תש"ף, סעיף "גידול משמעותי בתקצוב לתלמיד מהחברה הערבית. במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד בין השנים תשע"ב-תש"ף, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. התקציב לתלמיד ערבי ובדואי ביסודי גדל יותר ביחס לתקציב של תלמיד יהודי באותו שלב חינוך. 1.5 פי בחטיבת הביניים התקציב לתלמיד במגזר הערבי והבדווי גדל פי שניים ביחס לתקציב של תלמיד במגזר היהודי. עלות בין 60% ממוצעת לתלמיד ערבי בחטיבה העליונה עלתה ב- ₪ 27,330 בשנת תשע"ב ל- ₪ 17,130 השנים תשע"ב-תש"ף, מ- מינהל כלכלה ותקציבים > בשנת תש"ף" [אתר משרד החינוך מערכת שקיפות בחינוך]. > יש גם תמונה גרפית של השוואת עלות תלמיד לפי מגזר. למיטב הבנתי, התמונה מציגה שוויון בין המגזר היהודי לערבי

40