קשר עין גיליון 314 מרץ-אפריל 2023

סוציולוג, מרצה במכללה האקדמית אשקלון ומורה למדעי החברה בתיכון מיתרים במיתר; | ד"ר ארז טרבלסי שימש מדריך מחוזי של רפורמת עוז לתמורה

הרהורים סוציולוגיים על חשיבות מקצוע ההוראה גם המבנה של מערכת החינוך כיום משפיע על שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ההוראה

ב תקופה האחרונה (ואולי כמעט בכל עת?! מורה צעיר הייתי וקצת זקנתי, ובכל שנותיי במערכת הנושא עולה בעוצמה , בה 2007 זו או אחרת; אני זוכר היטב את מחאת המורים ב לקחתי חלק פעיל) מתנהל ויכוח על שכרם של המורים ועל תנאי העסקתם. חשבתי להתייחס לסוגיה מנקודת מבט של סוציולוג של החינוך. ראשית, מערכת החינוך נחשבת לאחד המוסדות המרכזיים בחברה, ולמוסד האחראי ליציבותה ולהמשכיות שלה. בתקופות קדומות חינוך ציבורי אורייני היה נחלתם של מעטים, אך העם היהודי הכיר בערך שלו לפני זמן רב. המדרש מספר על רבי יהושע בן גמלא ש"התקין שיהיו הילדים הולכים לבית הספר". שתי הפונקציות המרכזיות של מערכת החינוך הן הקניית ידע ומיומנויות והנחלת התרבות לדור הבא. כל חברה רוצה לפתח את ההון הקניית ידע ומיומנויות - האנושי שלה. פיתוח ההון האנושי משפר את איכות החיים של כלל התושבים, ונותן למדינה יתרון על פני מדינות אחרות. פיתוח של הון אנושי מצריך, כמובן, מערכת חינוך איכותית. לדוגמה, כדי שיהיו במדינה אנשי הייטק איכותיים, אני צריך לטפח תלמידים עוד מילדות. ללמד אותם אוריינות, חשיבה לוגית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית ועוד. זה בית הגידול שיצמיח בסופו של דבר את "טובי המוחות". דוגמה נוספת: היסטוריונים נוהגים לראות בהתפתחות המדעית והטכנולוגית המואצת של מדינות אירופה משלהי ימי הביניים את היתרון המרכזי שהיה למדינות אלו על שאר מדינות ביבשות אחרות, התפתחות שסייעה להן בסופו של דבר לשלוט ברוב העולם.

את הטקסים, ובכלל, להעביר את הקודים התרבותיים. בחברות מסורתיות הדבר היה נעשה בעיקר דרך מוסד המשפחה, אך בעולם המודרני זה הפך להיות תפקידה של מערכת החינוך של מדינת הלאום. למרבה הצער, נראה כי תפקיד זה של מערכת החינוך מאבד מחשיבותו, וחלק מהשיח הציבורי מטיל ספק בנחיצותם של המקצועות ההומניסטיים, שהם למעשה ליבת הקיום החברתי. אך כל תרבות, ודאי תרבות שהיא ערש תרבותו של העולם המערבי, חייבת להשקיע בעולמות הרוח כדי שיהיה לה קיום בעתיד. מנגד, עולה המודעוּת בקרב הורים לתפקידה של מערכת החינוך בהקניית ידע ומיומנויות, ובאופן כללי להשפעתה של ההשכלה על סיכויי החיים. הגישה הפונקציונליסטית בסוציולוגיה פותחה בבסיסה על ידי אמיל דרקהיים, בנו של רב יהודי צרפתי. בנוגע לשוק העבודה, הטענה הפונקציונליסטית (שמופיעה גם בתאוריות כלכליות בכל מיני גרסאות) היא פשוטה מאוד - ככל שמקצוע מסוים תורם יותר לחברה, כך הוא אמור לתגמל את העוסקים בו תגמול גדול יותר. כמובן, כל חברה או תרבות מגדירה את התרומה של המקצועות באופן שונה, ומכאן שיהיה שוני בין החברות גם באופן התגמול על עיסוק במקצוע מסוים. בישראל הכול מכירים בחשיבות של החינוך, וכפי שציינתי, הכרה זו רק הולכת וגוברת. עם זאת ההנחה הרווחת בה היא שמורים אמורים להשתכר שכר זעום. הנחה זו היא בחלקה שריד של תודעה קולקטיבית ואלטרואיסטית שאפיינה את מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה. ואולם כיום התפיסות החברתיות שונות, וכבר פגשתי בעובדי הוראה לשעבר שאמרו דברים כמו אלה: אם אשאר בהוראה אפשע כלפי הילדים שלי, כי יש לי יכולת

- החברה מעוניינת לשמר את הנחלת התרבות לדור הבא הערכים התרבותיים שלה, להמשיך לחגוג את החגים, לקיים

28