קשר עין גיליון 317 ספטמבר-אוקטובר 2023

מורה ורכזת אזרחות והיסטוריה בחטיבת אורט יובלי אריאל ומרצה | ד"ר אורית מילר-כתב וחוקרת במכון ללימודי המזרח התיכון ומרכז אסיה באוניברסיטת אריאל

גולדה שנה למלחמת יום הכיפורים 50

ב חודש הבא נציין יובל לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. המלחמה ששינתה את פרדיגמת תפיסת הביטחון במדינת ישראל וזו שצרבה בתודעתנו את הלם הקרב. רבים מאזרחי המדינה נושאים על גופם וליבם את הצלקות מהמלחמה, שקיבלה גם את הכינוי "מלחמת יום הדין". מאז נלמדו לקחים רבים בתחום המדיני, הביטחוני והחברתי במדינה, ובמקביל נפערו, על בסיס זה, גם פערים אידאולוגיים. עשרות שנים הטילו את האחריות לפרוץ המלחמה על ראש הממשלה גולדה מאיר בטענות רבות, כגון שלא שעתה להזהרותיו של המלך 1973 בספטמבר 25- חוסיין מביקורו החשאי במטה המוסד ב על כוונת מצרים וסוריה לתקוף בו זמנית ודו צדדית את ישראל בימים שיבואו, שלא גייסה בזמן כוחות מילואים לשם כך. האשימו אותה בחוסר ידיעה צבאית ושאננות. האשימו אותה שלא קיבלה ברצינות את אזהרותיו של המרגל המצרי אשרף מרואן "בבל" על כוונות המצרים לתקוף מדרום. מורים להיסטוריה נוהגים ללמד בכיתות שצמרת המדינה הייתה אחוזת אופוריה מתוצאות מלחמת ששת הימים, ושבויה בקונספציה ביטחונית ש"אף אחד לא יכול לנו". המטכ"ל התבסס על הערכת מחלקת המחקר באמ"ן, שהגדירה את הסכנה להיתכנות פרוץ מלחמה חרף כל הסימנים המקדימים, כ"סבירות נמוכה". ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט אגרנט, שקמה בעקבות תוצאות המלחמה והלחץ הציבורי, קבעה כי האשם אינו מוטל על צמרת הממשל. הוועדה הטילה את האחריות על הצבא והעומד בראשו רא"ל דוד אלעזר. עד כאן הכול ידוע ומוכר. בימים אלו הסרט "גולדה", שיצא לאקרנים בעת האחרונה בכיכובה של השחקנית עטורת הפרסים הלן מירן ובבימויו של הישראלי גיא נתיב, מציג ברחבי הארץ ובעולם את דמותה המורכבת והשנויה במחלוקת של גולדה. בסרט יש התמקדות ברגעים מכריעים ודרמתיים בהם התמודדה במהלך המלחמה.

מאמר זה בא להאיר אור על תרומתה המשמעותית של גולדה מאיר למדינת ישראל והמחלוקות הרבות מאז ועד היום סביב דמותה. המורה גולדה וגדלה באוקראינה, 19 אז מה מביא ילדה שנולדה בסוף המאה ה בפחד מתמיד מפרעות ביהודים, להיות מנהיגה וראש ממשלה ראשונה ויחידה במדינת ישראל? מי שזכו לפגוש בה, מספרים שכאשר גולדה הייתה נכנסת לחדר היא הייתה מסובבת ראשים ונוכחותה ריתקה את כל הנוכחים. הייתה זו הבקיאות שלה בפרטים הקטנים בכל נושא, אישיותה העוצמתית שבאה לידי ביטוי בקבלת החלטות, רטוריקה רהוטה ויכולת ההנעה שלה את הציבור שהאזין לה. אך נוסף לכך גולדה הייתה בעלת אמפתיה, כבוד, סבלנות, תבונה וחשאיות, אשר העניקו לה את יכולת ניהול השיחה בקשב רב, ובני השיח שלה הרגישו בנוח לחשוף לפניה את סודותיהם הכמוסים, להתייעץ עימה, ולסמוך על שיקול דעתה. יש המתארים את עוצמתה במפגשי המפלגה באמירה ש"גולדה הייתה הגבר היחיד בחדר". בילדותה בקייב שבאוקראינה חוותה גולדה הילדה אירוע פוגרום אשר נצרב בליבה. שם גמלה בה ההחלטה שיהודים לעולם לא יהיו נתונים לאיום ופחד ועליהם להילחם על זכות קיומם. כאשר משפחתה היגרה למילווקי בארצות הברית, גולדה בלטה בבית הספר ביוזמותיה החברתיות, בעיקר לטובת ילדים נזקקים שאין ביכולתם לרכוש ספרי לימוד וציוד. בהמשך למדה הוראה ועבדה כמורה עד עלייתה לישראל. החל מנעוריה גולדה הייתה פעילה בתנועת "פועלי ציון" ואידאולוגיה זו הייתה הבסיס להמשך פעילותה הפוליטית גם בישראל. השנים הראשונות בישראל, בקיבוץ ולאחר מכן בירושלים, כאם צעירה ואישה עובדת, היו קשות. פעמים רבות ביקשה גולדה את עזרת בני משפחתה בגידול ילדיה. לדבריה, לעולם

28