קשר עין גיליון 317 ספטמבר-אוקטובר 2023

מורה לפסיכולוגיה וסוציולוגיה ורכזת מדעי החברה בתיכון אורט אבין ברמת גן | שיר פז

לפי הקול ידעתי שאת מורה

אני אוהבת ללמד, אוהבת את התלמידים שלי, ואם יש לי קול של מורה – אז שיהיה

ל אחרונה יותר מדי אומרים לי שיש לי קול של מורה. כנראה התבגרתי, אולי אני לא שמה לב ואני צריכה להתאמן בלא להיות חינוכית מדי. ?2 האם יש לי קול כמו זה של המורה שלי מרים מכיתה ג׳ מעולם לא שכחתי אותה מזדקפת ונעמדת בידיים משולבות מאחורי הגב במרכז הכיתה לפני שהתכוננה לשאוג עלינו במבט מעורר אימה: “תלמידים לא אחזור על כך שנית. שקט גמור - , נבהלנו כל 80 ומייד!״ ואנחנו, הילדים שגדלו בשלהי שנות ה כך, ומייד השתתקנו. לפני מספר שנים עמדתי בתור לקופה בסופרמרקט גדול, ולפתע זיהיתי את המורה מרים, עומדת לפניי בתור. לרגע חזרתי לגיל שמונה. התלבטתי מה לעשות, אבל מייד היה לי ברור, ופניתי אליה בהתרגשות: “מרים, מה שלומך, היית מורה שלי לפני שנים רבות״. מרים הסתובבה אליי, ובחיוך מאיר פנים אמרה: “או מיידלה, איזה יופי, אני כבר הרבה שנים בפנסיה, אבל אם את זוכרת אותי – עשיתי משהו טוב״. מתי הפכתי למישהי בעלת קול מורתי? אולי זה הגיל? אולי התבגרתי, ואולי אני גם קצת נעלבת, אבל מצד שני, מה אכפת לי? שיהיה לי קול של מורה - אני אוהבת להיות מורה רוב הזמן, והרוב קובע. אני אוהבת ללמד, אוהבת את התלמידים שלי. כן, שמעתם נכון, ואם יש לי קול של מורה – אז שיהיה. נכון, לא כל הימים קלים למורה. לפעמים יש לי ימים נהדרים: ימים שבהם האוטו זבל מחכה עוד כמה דקות עד שהוא חוסם לי את הרחוב, בבוקר מעולה שכזה אין לי פקקים והתנועה

זורמת, ואני מצליחה להגיע כמה דקות לפני השיעור לחדר המורים, ולהתפנק בכוס קפה חם וטעים. זו נחמה. יום נהדר שכזה יימשך בכניסה לכיתה שבה רוב הכיתה כבר הגיעה ואפשר גם לצחוק קצת וגם ללמוד קצת, וגם להרגיש שהיי, יש להם המבט הזה בעיניים שהם איתי, שהצלחתי לרתק אותם - טוב, לא בכל השיעור, אבל משהו קטן נכנס להם ללב. וואו, זה יום טוב! אחר כך הפסקה, ואולי אתפוס ביס מאיזו עוגה טרייה שמישהו הביא לחדר המורים (פה אין סודות: כולנו יודעים שחדר המורים זה המקום אליו מזרימים עודפי עוגות וכל עוגייה שנאפתה בעשור האחרון תתקבל ותחוסל בו מייד). בכל אופן, היום הזה יימשך בלי שארים קול אפילו פעם אחת בשיעור (אני מדמיינת, נכון?) ובסוף יום העבודה אגיע הביתה רק עם פקק אחד קצר ומהיר בכניסה לשכונה - היישר לסלון מסודר ומצוחצח. טוב, אני כבר מגזימה, וגם קצת חולמת, כי כולנו יודעים ש״המשמרת השנייה״ מחכה לי, עם הכביסה ועם “אימא השניצלים מאתמול ואני אוהב אותם טריים מהיום״ המצלצל באוזניי... אז מה אומרים? מדברת כמו מורה, כותבת כמו מורה? זה מה יש. ויש הרבה, וזה מה שקובע.

38