קשר עין גיליון 318 נובמבר-דצמבר 2023

שסביבם ואין סיבה לאפשר להם התנהגויות לא נורמטיביות.

רביעית, עבודה חקלאית והתנדבות. על פניו ברור שאנחנו רוצים שהתלמידים יתנדבו וייקחו חלק במאמץ המלחמתי והחברתי. לכאורה וגם לא לכאורה אין חינוך ערכי מזה. יחד עם זאת הנושא הזה צריך להיות מטופל ברציונליות, ולא מתוך צדקנות. עלינו לשאול את השאלות הבאות: האם יש להכריח תלמידים להתנדב או שההכרח מעקר את המטרה, האם הלמידה מההתנדבות שווה את הזמן שנלקח מהלמידה, האם יש בהתנדבות תרומה אמיתית, האם התלמידים מביאים ערך מוסף ייחודי ועוד. להערכתי, אין צורך לקפוץ על כל ״עגלת התנדבות״ רק לשם עצמה, אלא יש לבחון את הערך האמיתי של ההתנדבות קודם כול למושאי ההתנדבות ואז לתלמידים עצמם ועל סמך אלו לקבל החלטה. לדוגמה: בבית הספר שלנו אנחנו מוציאים לעבודה חקלאית רק תלמידים שמעוניינים בכך ושאנחנו יודעים שהם יעבדו כמו שצריך. אף חקלאי לא צריך להתמודד בעת הזו עם בעיות משמעת של תלמידים או נזקים כתוצאה מעובדים לא אחראיים. בהקשר הזה, מובן שגם על הנושא הזה צריך וכדאי לדבר עם התלמידים, ולא רק כהכנה וכסיכום של פעולות התנדבות. ולבסוף, להשתמש במלחמה כי כבר שילמנו שכר לימוד. כן, זוהי חובתנו. עכשיו הרבה יותר קל להסביר מדוע צריך שירות משמעותי בצה״ל, עכשיו יותר פשוט לדבר על החשיבות של מערכת ערכים משותפת (שלא לומר את המילה השחוקה ״אחדות״), זה הזמן להעלות על נס את תרומתם של מגזרים ומיעוטים בחברה שאולי ביומיום הם נזנחים, כמו הקהילה הדרוזית והחרדית. זה הזמן לדבר על להט״בים ונשים ותרומתם הייחודית והכללית למלחמה. זה בהחלט הזמן לדבר על הזדמנויות שיש בשותפות המורכבת עם ערביי ישראל. מלחמה היא בדיוק הזמן לכל אלו. מלחמה יכולה להיות ״מאיץ חלקיקים״ בקידום נושאים ערכיים שחשובים לנו ביומיום אבל קשה להמחיש אותם או לקרב אותם לבני הנוער. אנחנו חייבים לדבר עם התלמידים שלנו על מוסר, ונקמה, וצדק, ואחריות וכן, אפילו גם על השאיפה שלנו לשלום. זה לגמרי הזמן. בחינוך ציון ננוחם.

צילום: קובי גדעון, לע״מ הריסות בקיבוץ בארי לאחר חדירת מחבלים.

צריך להכריח תלמידים להתנדב), שיעור על גבורה וגיבורים המבוסס על סיפורים אישיים, שיעור על נושא החטופים (מה בין שבוי לחטוף, מבט על עסקאות חטופים ושבויים שנעשו בעבר, וגם דילמות ושאלות, כמו למשל מה הקווים האדומים שצריכים להיות בעסקאות), שיעור על הקהילה הלהט״בית במלחמה, שיעור על שירי מלחמה ועוד. כאמור, ועם כל הצער שיש בכך, המלחמה היא כר פורה לנושאים ולתהליכים חינוכיים. שלישית, משמעת. דווקא בתקופה הזו יש להקפיד הקפדה יתרה על משמעת. תלבושת אחידה, איסור עישון, ביקור סדיר, כניסה בזמן לשיעורים, איסור כל סוגי האלימות ועוד. כדי להסביר מדוע העניין הזה דרמטי, אצטט את הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי, שכתב כך למפקדי הצבא על משמעת בתקופת לחץ ומשבר: ״משמעת מתפקדת כחישוק אשר מחזיק ומחזק את הקבוצה בעיתות עומס ובמצבי לחץ ולחימה, משמעת יוצרת ביטחון הדדי בין אנשי היחידה, וביטחון בכך שכל אדם ביחידה יתפקד כראוי גם בשעת לחץ, משמעת ממרכזת את פעילות הקבוצה, ומונעת ויכוחים ומחלוקות ברגעי לחץ ומתיחות, משמעת מסמנת גבולות ערכיים ונורמטיביים, ומונעת סטייה מהנתיב הראוי.״ הדברים האלו של הרמטכ״ל לגמרי יכולים להיות מושאלים למערכת החינוך ולתוך בית הספר. התלמידים שלנו וגם אנחנו צריכים סדר, ארגון, גבולות ומסגרת בעולם שהפך להיות מבורדק, כאוטי ושאין לנו בו תחושת שליטה ּוודאות. . היא לא תירוץ לאיחורים, מלחמה היא לא תירוץ בנוסף, לחיסורים, לרפיון, לחוסר תפקוד, להתנהגויות לא נורמטיביות ועוד. זאת אומרת, ברור שקל להשתמש במלחמה כתירוץ וכאליבי, אבל אסור לנו להסכים לזה. תלמידים שנמצאים בביתם בהחלט יכולים להקפיד על תלבושת, גם תלמידים לחוצים ונסערים חייבים לווסת את עצמם בעזרת המבוגרים

23