קשר עין גיליון 318 נובמבר-דצמבר 2023

מורה לביולוגיה ומדעים בתיכון מיתרים ביישוב מיתר | יובל חדד

קשר עין חרבות ברזל

החמ"ל האזרחי המבשל של יובל – סיירת שניצה"ל

אני יובל, מורה לביולוגיה ומדעים בתיכון מיתרים ביישוב מיתר, שנה במערכת החינוך וכבר צברתי בה ניסיון 30 בעל ותק של במגוון תפקידים: תפקידי חינוך, ריכוז שכבה, ניהול וריכוז פרויקטים רבים, בהם יזמים צעירים, הקמת גינה מחקרית בתיכון ועוד. עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל חשבתי, כיצד אוכל לתרום בעשייה משמעותית ומה היתרון היחסי שלי. כבר ביום השני ללחימה, יחד עם קבוצת חברי מטה, הקמתי קבוצה שמבשלת אוכל לחיילים. בשלב הזה עוד אספנו מזון ותרומות מכל הבא ליד ותושבי מיתר בישלו בביתם, בשלב הבא הבישול נעשה כשר בהשגחה וגם התרחב. בשבוע השני ללחימה הפכתי את המטבח לכשר. נוסף לכך שקדתי, בעזרת חברים טובים, על רעיון לתוכנה שתעשה סדר ותאפשר לכל חייל לקבל הזנה בריאה ומבושלת. היוזמה שלי החלה מהבישול עצמו. פעלתי לאיסוף חומרי גלם במרכזי איסוף, כספים מתורמים גדולים וקטנים מהיישוב מיתר בו אני מתגורר ומחוצה לו, ולאט לאט הצלחתי לרתום תושבים וחברים לפעילות, לבישול לחיילים באזור העימות ובעוטף, מקום הטבח הנורא. בתחילה חומרי הגלם נאספו וחולקו בצורה חופשית בין התושבים באמון מוחלט, כך שכל תושב ותושבת שרצו לבשל ומסוגלים לבשל לחיילים, הגיעו לחניית ביתי ולקחו חומרי גלם לבישול. לאחר קבלת חומרי הגלם התושבים עשו הכנות של העוף והבשר, הדגים והירקות, והיו מוכנים להנחיה מהירה, ותוך שעה עד שעתיים, כאשר הגיעו חיילים לאזור - או חלפו על פני היישוב מיתר, נכנסו לעזה או יצאו ממנה, הם קיבלו מזון חם, ביתי, טעים ומזמין. בתחילת התהליך העברנו את המזון לבתים שריכזו את ההזמנות. בצוות היו פדות וייזמן - מנהלנית ביה"ס בו אני עובד

- ודקלה סרוסי, שאספו את המנות אליהן, בישלו, שינעו, ועשו לילות כימים בעבודתן זו, אביחי פצחול ואביחי עמר - ששינעו אוכל לכל מקום שאפשר. ההיענות של כולם בהכנת מזון, בשינועו ובעשייה הייתה מטורפת, אבל זה הסתיים די מהר במתכונת הזו, בעיקר בגלל העומס והעובדה שחלק מהאנשים החלו לאייש את תפקידיהם בעבודה כשכירים וגם כעצמאים והזמן שלהם התקצר. נוסף לתפקידיי במערכת החינוך, אני מסייע לאשתי בעסק המשפחתי, שוקוהוליק, בסדנאות בישול ושוקולד, עסק שאף הוא עצר מלקבל הזמנות ולכן ה ּפניּות שלי הייתה גדולה. מכאן שיש לו גם נבע הידע שלי בתחומי הבישול בגודל משמעותי פוטנציאל צמיחה והתרחבות. בכל שבוע, מהשבוע הראשון לעשייה, השינוי והשיפור, הגדילה והגיוון בעשייה היו משמעותיים. בשבוע השני החלטתי להפוך את הבישול לכשר עם תעודת כשרות של הרבנות, זאת מאחר שהייתה פנייה אלינו מקבוצה של אנשי זק"א, שרצו אוכל באזור אופקים, ולא יכולנו להיענות לה. פניתי לרב היישוב במיתר, הרב משה ביגל, וביקשתי להשתמש במטבחי בתי הכנסת. הרב הפנה אותי מייד לגבאי בתי הכנסת, והם התגייסו באהבה והרבה רצון. ראוי לציין את ג'ורג' תורג'מן, שעשה הכול כדי שנצליח, ושיפץ ותיקן כל מה שדרוש ונלחם על כך שנמשיך. העובדה שגדלתי בבית דתי מסורתי מזרחי ויש לי קשר לדת הקלה עליי בהבנת הכשרות הנדרשת, ואבי, שיזכה לחיים ארוכים, נתן לי לשמחתי די כלים להבין מה לעשות. מייד לאחר ההחלטה להשתמש במטבחי בית הכנסת בניתי מודל שמקיף הגדרת בעלי תפקידים עם חלוקת עבודה מסודרת, קשר מסודר וברור בין בעלי התפקידים ועם אנשים ספציפיים.

28