קשר עין גיליון 321 מאי-יוני 2024

פסיכולוג חינוכי, הפסיכולוג המחוזי של מחוז דרום במשרד החינוך | ד"ר אילן וירצברגר

על ההשפעות הרגשיות ההדדיות של מורים ותלמידים

ממצאי מחקר אופטימיים על ההשפעה שיש למורים על ויסות רגשות, פיתוח אמפתיה ומניעת אלימות של תלמידיהם

מ ערכות חינוך בארץ ובעולם עסוקות מאוד בשאלת הדרך היעילה ביותר להפחתת התנהגויות אלימות ולהפנמה וביסוס של חשיבה והתנהגות פרו-חברתיות. לאור מטרות אלה מושקעים משאבים רבים בחשיבה ובתכנון פעילויות מניעה והתערבות, מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון (ראו, לדוגמה, ערכת מתנ"ה משרד החינוך). למרות הכרה בחשיבותם של רגשות ותהליכי ויסות רגשות בהקשר של אלימות, ושל מיומנויות בין אישיות כמו אמפתיה והתנהגות פרו-חברתית, מעט מחקר עוסק בקשר שבין תהליכי ויסות רגשי לבין פיתוח מיומנויות בין אישיות אלה. בעבודת הדוקטורט שלי מצאתי ממצאים אופטימיים על ההשפעה המשמעותית שיש למורים על תהליכי ויסות רגשות, פיתוח אמפתיה ומניעת אלימות של תלמידים. העבודה נעשתה בהדרכתו של פרופ' גיא רוט מהחוג לחינוך באוניברסיטת בן- מחקרים, והשתתפו בו בסך 3 גוריון. המחקר כלל סדרה של מורים 50 תלמידים בכיתות ה'–ו' ויותר מ- 1000 הכול יותר מ מחנכי הכיתות. מהממצאים עולה ההשפעה ההדדית הרגשית שיש בין המורה לתלמידים בכיתה. אני מניח שרבים מהמורים מרגישים בכך, ואני שמח להציג את הממצאים המחקריים התומכים בכך. יש לכך חשיבות, בעיקר בימים אלו של מצוקה וכאב, כביטוי לחשיבות הקשר שבין המורה לתלמיד. המחקר אומנם נערך על תלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי, אבל יש בו כדי ללמד על מהות הקשר בין מורים ותלמידים, וכמובן, יש עוד צורך בעריכת מחקרי המשך. אמפתיה ופרו-חברתיות האמפתיה היא אחת המיומנויות האנושיות הבסיסיות. מחקרים מראים כי תינוקות בגיל שנתיים מגיבים לבכי של תינוק אחר בדרך שונה מזו שבה הם מגיבים לרעש של מכשיר. התקשורת ביו האֵם לתינוק מתרחשת דרך תהליכים נוירולוגיים שקורים בהתרחשות אמפתית. ומחקרי מוח יודעים להצביע על התהליכים הנוירולוגיים המתרחשים כשמתעוררת אמפתיה.

האמפתיה מהווה גורם חשוב ביחסי הורים וילדים, ומשמשת בסיס להתפתחות רגשית תקינה של התינוקות. במושג "פרו חברתיות" אנו מתכוונים לסט התנהגויות שנועדו להועיל לאדם אחד או יותר, כגון סיוע, נחמה ושיתוף פעולה. במחקרים קודמים נמצא קשר חיובי בין אמפתיה לפעילות פרו-חברתית. נמצא כי ככל שלתלמיד יש יכולת אמפתית גבוהה יותר, כך נראה אצלו התנהגויות שתורמות ועוזרות לאחרים. לעומת זאת, ככל שלתלמיד יש יכולת אמפתית נמוכה יותר, כך נראה יותר התנהגויות אלימות מצידו. במחקר הנוכחי נמצא ממצא זה גם ברמת התלמיד היחיד וגם ברמת הכיתה. בדקנו את הגורמים שמשפיעים גם על היכולת האמפתית מצד התלמיד וגם את האופן שבו המורה יכול להשפיע על פיתוח המיומנות האמפתית של התלמיד. ויסות רגשות כאמור, במחקר בדקנו גורמים שיכולים להשפיע על רמת המיומנות האמפתית של התלמיד. אחד המשתנים שהם כיום מוקד חשוב במחקר הוא ויסות הרגשות. לרגשות יש תפקיד עבורנו בחיים. הם מהווים גורם של ידע על ההתרחשות. במקרים רבים הרגש מופיע ורק אחר כך אנחנו מבינים את סיבתו. (Self Determination Theory( תאוריית ההכוונה העצמית הצביעה על שלושה דפוסים של ויסות רגשות: מתבטא בניסיון להבין את מקורות הרגש ויסות אינטגרטיבי השלילי ולשלב אותו עם אספקטים אחרים בעצמי - כמו מטרות, צרכים וערכים. דפוס זה מאופיין ביכולת להתעניין ברגשות שליליים בניגוד להימנעות או דיכוי שלהם. אנשים בעלי ויסות אינטגרטיבי מצליחים להפיק מידע רלוונטי מהחוויה הרגשית Roth et( ולהשתמש במידע זה באינטראקציות בין אישיות ). הדבר נמצא כקשור ברווחה נפשית. ויסות רגשות al., 2018 אינטגרטיבי נושא עימו קבלה פתוחה של רגשות ויכולת לגלות בהם עניין, כנושאים מידע ולא כמקור ללחץ לפעול, להרגיש או לחשוב בדרך מסוימת, וכן הוא מאפשר תחושת בחירה

28