קשר עין גיליון 321 מאי-יוני 2024

את העמדות של המורה כלפי רגשות שליליים והקשר בין עמדות אלו לתהליכי ויסות רגשי), ובמאמר קצר זה אתייחס רק למשתנה אחד הנוגע להתנהגות המורה וכולל ארבעה רכיבים של התנהגות המורה. בדקנו את המשתנה בעזרת מילוי שאלונים של התלמידים על המורים שלהם. "המורה . הבהרת הרציונל להתנהגות חברתית. לדוגמה: 1 מסביר/ה לנו כמה לא נעים יהיה בכיתה אם נפתור את כל הבעיות בינינו באלימות". כשיש לי ריב עם חבר " . עידוד הזדהות עם תלמיד שנפגע. 2 הצד שלו". לכיתה, המורה מנסה לעזור לי להבין גם את . הדגמה של התנהגות אמפתית תומכת בקשר ושייכות 3 "המורה רגיש/ה לילדים שנפגעים". מצד המורה. - עד כמה המחנך מסייע . זמינות עזרה בנושאים חברתיים 4 במקרים של קושי חברתי. דוגמה: "המורה שלי תמיד מוכנה להקשיב ולתת עצה טובה". תמיכה אמפתית בקשר בין התלמידים ובהשתייכות של התלמיד לכיתתו נמצא כי מתן Assor, Kaplan, & Roth ) 2002 במחקר של ( הסבר מצד מורים לתלמידיהם על הרציונל העומד מאחורי דרישותיהם, וניסיון של המורה להבין את פרספקטיבת הילד, מנבאים מוטיבציה אוטונומית והשקעה בלימודים. גם במחקר זה מצאנו כי כאשר המורה הכיר ברגשות של התלמיד, וסייע לתלמידים בהבנת נקודת המבט של האחר תוך הדגמה של התנהגות זו, והסביר את הרציונל שעומד בבסיס התחשבות באחר והתנהגות פרו-חברתית, הדבר השפיע על ויסות הרגשות של התלמיד ועל יכולת אמפתית והתנהגות פרו חברתית. במחקר מצאנו כי ככל שהמורה מגלה התנהגות של

תמיכה אמפתית בקשר ובשייכות של התלמידים, כך נמצא הוויסות הרגשי של התלמידים כוויסות אינטגרטיבי, בהתאם להתנהגות המורה. מדובר בממצא אופטימי, שכן הוא מלמד שעצם העיסוק של המורה ביחסים החברתיים בין התלמידים ובמצוקות שלהם (וחשוב להדגיש כי אין מדובר בהתערבות הדורשת מיומנות טיפולית זו או אחרת, אלא במימוש של המיומנות החינוכית שיש לכל מורה) יוצר שינוי ברמת הוויסות הרגשי וההתנהגות האמפתית של התלמיד ושל הכיתה, וניתן לראות את ההשפעה כבר במהלך שנת לימודים אחת. שחיקה ומימוש עצמי של המורה ממצא מרתק נוסף שנמצא במחקר הוא שקיים קשר בין משתני הוויסות הרגשי של התלמידים לבין רמת השחיקה וההגשמה העצמית של המורה. הממצאים מלמדים כי קיים קשר חיובי השחיקה של התלמידים בכיתה לרמת רמת ויסות החסר בין של המורה. כלומר, ככל שהתלמידים בכיתה, והכיתה בכללותה, התאפיינו ב"וויסות חסר", כך רמת השחיקה של המורה הייתה גבוהה יותר. הממצא הזה אינו מפתיע כי "ויסות חסר" קשור לרמת אלימות גבוהה יותר של התלמידים בכיתה, ומורה שנמצא בכיתה בה יש לתלמידים קשיי ויסות, מוצא את עצמו עסוק בבעיות משמעת ובהשקעת אנרגייה רבה בקונפליקטים גבוהה שרמת האלימות בין תלמידים. נוסף לכך נמצא כי ככל נמוכה ההגשמה העצמית של המורה יותר, כך מידת תחושת הממצא האופטימי מלמד שעצם העיסוק של המורה ביחסים החברתיים בין התלמידים ובמצוקותיהם יוצר שינוי ברמת הוויסות הרגשי וההתנהגות האמפתית של התלמיד ושל הכיתה, וניתן לראות את ההשפעה כבר במהלך שנת לימודים אחת

30