קשר עין גיליון 322 יולי-אוגוסט 2024

ולעשות זאת במסגרות זמן רלוונטיות לקצב ההתפתחות של העולם הטכנולוגי, הפיננסי, העסקי ועוד. מכאן החיבור בין פעילות אסדרתית לבין דינמיות. אסדרה דינמית בחינוך הציבורי מערכת החינוך הציבורית משוועת לשינוי. לא מדובר בַשינוי האחד, אלא בהרבה שינויים קטנים הצומחים מאנשי החינוך בשדה. הביקורת על בית הספר כמוסד שכמעט לא השתנה במהותו בעוד שכל סביבתו השתנתה פלאים, מוכרת ומקובלת בקנה מידה רחב. תקנות משרד החינוך לא בהכרח נבנו במטרה להתאים להאצה של החדשנות בחינוך הציבורי שמתקיימת היום ושחייבת להמשיך ולהתעצם ביתר שאת. על כן נדרשת פעילות אסדרתית שהיא דינמית, שבכוחה מחד גיסא לאפשר ליוזמות להתקיים ולהתקדם ומאידך גיסא לאפשר למערכת . 4 להכיל אותן בתוך מסגרתה בהיעדר מנגנונים יעילים שכאלה יוזמות מסדר שני המאתגרות את הרגולציה צומחות מחוץ לערוגות החינוך הציבורי ומחלישות אותו "מבחוץ", בשל כך. בנוסף, החידושים נגישים אז רק לתלמידים ממשפחות חזקות מבחינה חברתית-כלכלית ונפגם עקרון שוויון ההזדמנויות. כיום קיימים שני ערוצי צמיחה אפשריים לזירות חינוך חדשניות: האחד מתוך בית ספר רשמי קיים (לדוגמה, בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים שצמחו מתוך פיתוח ייחודיות באופן עצמאי או במרחבי חינוך) והשני זירה חינוכית חדשה הצומחת כך מהתחלה כבית ספר מוכש"ר (לדוגמה, תפיסה חינוכית שונה: אנתרופוסופיים דמוקרטיים, חינוך דיאלוגי פתוח. מומחיות בתחום דעת: אומנויות, מדעים, חינוך סביבתי ועוד). הוועדה לבתי ספר ייחודיים על אזוריים הוועדה לבתי"ס ייחודיים על אזוריים ומרחבי חינוך הוקמה

מטרת הוועדה על פי המדיניות שנקבעה בעקבות דוח וינשטיין היא לקדם חדשנות בחינוך הישראלי על ידי אסדרה . 1 והסדרת מודלים פדגוגיים ייחודיים, וזאת תוך שמירה על: . צמצום 2 חיזוק החינוך הציבורי על ידי הרחבת מגוון המענים. . יצירת עתודות חיוניות בתחומי 4 . צמצום הסגרגציה. 3 פערים. הדעת והחברה השונים. מבנה הפעולה בקבלת ההחלטות של הוועדה - הפרדת רשויות חברי ועדה-צוות מקצועי: הוועדה היא נציגים בכירים של מחוזות, מטה, 20 סטטוטורית ומורכבת מכ אקדמיה, גופים עיקריים, שממונים על ידי מנכ"ל המשרד. היא פעמים בשנה ודנה בסוגיות המובאות לפתחה 10 מתכנסת כ על ידי הצוות המקצועי (צוות מומחה המלווה את עבודת הוועדה). חברי הוועדה מקבלים חומרים מכינים מהצוות המקצועי הבוחן את הסוגיות לעומק, מבקר במוסדות ומציע נקודות לדיון ובדיקה והמלצה. - החלטות הוועדה: הסוגיה המרכזית שנידונה בוועדה היא קיומו של מודל פדגוגי ייחודי, כולל מידת החדשנות של המודל בסביבתו הגאו-חברתית. כמו כן נבדק מנגנון קבלת התלמידים, שיהיה על פי נוהלי המשרד (ללא מיון) ותשלומי ההורים (המודל הייחודי חייב להצדיק באמצעות מערכת השעות במקרה שבית הספר מבקש גביית תל"ן ייחודי). שנים ומחייבת הצגת בקשה 5 ההכרה ניתנת לתקופה של עד חדשה לחידוש ההכרה, בה בתי הספר מחויבים להראות את הפיתוח של המודל מאז ההכרה הקודמת. - שיח עם השדה החינוכי: הוועדה מקפידה תמיד לשמור בהחלטותיה על דיאלוג פתוח ופורה עם המוסד החינוכי, גם כאשר בית הספר לא מקבל הכרה במודל. הנחת היסוד העומדת בבסיס השמירה על הדיאלוג היא שישנו מודל ייחודי אך נדרש זמן להבשלת ההמשגה (היכולת להסביר מה

בתשס"ג כוועדת יישום לדוח וינשטיין. הוועדה הוקמה על מנת לשפר את היערכות משרד החינוך עם שלוש מגמות צומחות: האחת, הורים רבים מנסים להפנות ילדיהם לבתי ספר שאינם באזור הרישום הרשמי שלהם. השנייה, מגיעות פניות רבות לפתיחתם של מוסדות חינוך ייחודיים, במסגרת החינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי. והשלישית כמענה לרצונות ולצורכי קהילות וקבוצות הורים. הטיפול בנושאים

אנחנו עושים אחרת, לאן זה מוביל ומה זה משיג). מכיוון שבית ספר שפוקדים אותו תלמידים מדי יום הוא מוסד הנותן מענה לצרכים מסוימים שמוסדות אחרים בסביבה לא תמיד מצליחים/יכולים לתת אותו. על כן, במקרים בהם המודל הפדגוגי ייחודי ומובהק, הוועדה תבחר לתת הכרה זמנית כדי לתת זמן למוסד להתכנס לדרישות המנהלתיות. לוועדה סמכות להחריג מוסדות בנושא המיון. עבודת הצוות המקצועי

אלו נובע מדיונים וחילוקי דעות בין אנשי חינוך, קבוצות הורים, מנהיגות מערכת החינוך, חוקרים ואנשי ציבור. מחלוקות אלו אף הגיעו בשנים האחרונות לידי מאבקים משפטיים על הזכות, הצורך והכדאיות שבהקמת בתי ספר ייחודיים. הסוגיות המרכזיות שעמדו בבסיס הדיונים הן: זכות ההורים לבחור בבית הספר עבור ילדיהם, ההזדמנות לשיפור החינוך והסכנה שבבידול ופיצול בחברה.

- השותפים כמשאב: הצוות המקצועי מתנהל בשת"פ מלא עם המחוזות ונותן מענה במהלך השנה לכל הבקשות. המטה והמחוזות מהווים פלטפורמה ומשאב לקיום שת"פ בתהליכי האסדרה וההסדרה

30