קשר עין גיליון 324 נובמבר-דצמבר 2024

והעובדים מסור ומחויב, אך יחד עם זאת הצוות כולו מספר את סיפור העם - יש בו מי שמצוי בטראומה, חרדה, אובדן, שכול פרטי ואבל לאומי. כמנהלת, גם ברובד העשייה אל מול הצוות, מצאתי שאיזון עדין בין התחשבות במצבם הרגשי של העובדים והמורים ובין חזרתם לשגרה המופרת לעיתים קרובות, הוא המפתח להצלחה. הקפדתי לפעול בכל דרך כדי לקבל את מנעד הרגשות והתגובות של המורים והעובדים ומנגד לייצר עימם תקשורת שתוביל את הצוות לעשייה, ולא תיתן לו לשקוע בכאב. מצאתי שקיימת חשיבות רבה בדרבון להצלחה ולהישגיות, אך גם בהימנעות מלדחוק לשוליים את הצרכים האישיים והרגשיים של המורים ואנשי הצוות. על מנת לאפשר גם למורים לפרוק כאב, צער והתמודדויות מורכבות, נרתם צוות היועצות לעשייה למענם והן משמשות אוזן קשבת גם למורים הזקוקים לכך. לצד ההתמדה בשגרת לימודים ככל הניתן, עלו יוזמות רגשיות וחברתיות רבות דווקא מצורכיהם של הסגל - החל מצעדות למען החטופים ואריזת חבילות מזון לחיילי המילואים, דרך עידוד וחיבוק למשפחות השכולות ועד למתן במה פתוחה לשיחה, לפורקן. מקום שבו כל אחד ואחת - מורים ותלמידים כאחד, הרגישו שיש להם עם מי לדבר ושיש מי שמקשיב. כל אלה אפשרו את המשך השגרה (אם ניתן לקרוא למצב הנוכחי 'שגרה') ואת המשך קידום התוכנית החינוכית למען הצלחת התלמידים. בין היתר, אנו גאים במיוחד בפעילותנו לקידום והגשמה של יום ספורט משותף לקריית החינוך ולתלמידי בית הספר הערבי ברמלה, כמענה לשיח ההולך ומפלג, שהתפתח במהלך המלחמה, בין יהודים לערבים בישראל. פרויקטים נוספים, דוגמת 'אפשר אחרת', מצאו אף הם מקום בעשייה הבית ספרית. רגע אחד של נחת נרשם בבית הספר עם פרסומה של התמונה החינוכית לשנת תשפ"ג, ובה טיפס בית הספר אל צמרת אחוזי זכאות לבגרות, וזכה בשל כך 100 התיכונים בארץ, עם לתגמול דיפרנציאלי. המורים לא ויתרו על אף תלמיד, ידעו

חשוב מאוד לדרבן להצלחה ולהישגיות, אך להימנע מלדחוק לשוליים את הצרכים האישיים והרגשיים של המורים ואנשי הצוות

לאתר את התלמידים שזקוקים לתמיכה מיוחדת ועשו הכול על מנת שכל התלמידים יסיימו עם תעודת בגרות מיטבית. להערכתי, ההקפדה על כללי בית הספר ומיקוד המורים במטרות שהציבו סייעו לתלמידים להגיע ליעדים ולהצליח. לצד התקווה הרבה שטמונה בעשייה הברוכה, אני רואה לנכון לציין גם אתגרים שאנו עתידים להתמודד עימם ברמה הלאומית, כפועל יוצא של תקופה כואבת זו: הפערים בין המרכז ובין הפריפריה נעשו מודגשים יותר במהלך הלחימה. בתי הספר במרכז הארץ, שהצליחו לחזור לשגרת לימודים זו או אחרת ויכלו להיערך לשינויים באופן מהיר יותר, אינם דומים לבתי הספר בפריפריה, שבחלקם לא יכלו להיערך לשינויים בטווח זמן מיידי, ועל כך יש לתת את הדעת, וחשוב לפעול לתיקון המצב. נוסף לכך יש משמעות אדירה גם ללחצים שבהם נתון מנהל במצבים אלה, לא רק אל מול ההורים והתלמידים, שמצויים כולם בהתמודדויות קיצוניות שונות, אלא גם מגורמים שמחוץ לבית הספר, שלא אחת הוסיפו לחוסר הוודאות כשהעבירו את שרביט ההחלטה למנהלים. ברור לכולנו, כי הדבר לא נעשה בכוונת מכוון, אולם יש מקום לפעול כדי לצמצם את אי הוודאות ככל הניתן וללמוד מן העבר הלא רחוק כדי לדעת להתכונן לאירועים עתידיים, שמי ייתן ולא נידרש להם.

32