קשר עין גיליון 325 ינואר-פברואר 2025
ממתינים לשובן של החטופות רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, צילום: ורד ברקט, שאטרסטוק
נמוכים או נכשלים במבחן כאילו שהציון באמת מעיד על מידת ההצלחה שלהם. ותכל'ס, בחברה שמעודדת תלמידים להישפט לפי הציון האחרון (ראו את מכוני הפסיכומטרי הפורחים ואת אובססיית עידוד התלמידים להיבחן במקצועות ההייטק היוקרתיים) אין באמת פליאה מדוע נכנסו למצב של הציונים זה הכול. אז הנה למחנכים הזדמנות לקחת שיעור חברה ולהקדיש אותו לחישוב מסלול מחדש: האם אנחנו באמת מעריכים את הדברים הקטנים בחיים? האם המשכורת הגדולה של חברת ההייטק היא היא שתביא אותנו ליעד האושר הנכסף? מיליון שאלות שמהוות בעצם מכרה זהב לדיונים אודות החיים והמשמעות שלהם. פשוט לפתוח חדשות, להכיר את הגיבורים והגיבורות שלנו ולהסניף מלוא האוויר השראה. כי איך שלא הופכים את זה, אם נחשוב לרגע אחד על כל מה שהם עברו בחיים ושרדו... נבין מדוע הגיע הזמן שנקשיב להם.
סבא אליהו. אם יצא לך לצפות ב'אברי ושרקי' שם בשמיים (בטח מאסק דאג גם לזה) אני בטוח שיצאת מעודד מאי פעם ועכשיו גם אתה בטוח שאנחנו כאן... בשביל להישאר. ואולי זה הזמן לדבר גם עם התלמידים היקרים שלנו על המושג 'חוסן מנטלי' ועל המשמעות שלו: על כל תפיסת העולם ועל איך הם מקבלים את ההתמודדויות שלהם בחיים: תלמידים יכולים לפורר את הדימוי העצמי שלהם למול ציונים אז אם אתם הורים או מחנכים והורים, כדאי לכם לקחת את תמונת הניצחון של אמילי. בלי שתי אצבעות אבל עם חיוך ענק על הפנים, עומדת על הרגליים ושואגת בקול גדול שנשמע מסוף העולם ועד סופו
33
Made with FlippingBook Learn more on our blog