קשר עין גיליון 327 מאי-יוני 2025

| ד"ר עינת שושן-רפאלי

חרם חברתי מהעת העתיקה ועד העידן הדיגיטלי מורים והורים כשחקנים משפיעים במרחב החברתי של הילדים.ות

ת ופעת החרם בבתי הספר היא בעיה חברתית מורכבת ובעלת השלכות מרחיקות לכת. בעיית החרם מחמירה יותר בעידן הדיגיטלי. כדי להבין את עומק הבעיה, חשוב להתעמק בגורמים לה, בהשפעותיה ארוכות הטווח, בנוכחותה במרחב המקוון ובדרכי ההתמודדות המערכתיות הנדרשות. בתרבויות העתיקות הדרה חברתית שימשה כלי להענשת מי שחרגו מנורמות חברתיות. כך גם בקהילות שבטיות, נידוי היה עונש חמור, שכן הוא סיכן את הישרדותו של הפרט. ובמצרים העתיקה, למשל, היו מקרים של נידוי חברתי כחלק מעונשים ציבוריים. במקורות יהודיים המושג "חרם" מופיע בהקשרים דתיים, ככלי להפרדה ממי שחטאו או סטו מדרך הישר. כך גם בדתות אחרות היו קיימים מנגנונים של הדרה דתית. בימי הביניים אנשים שנודו מהכנסייה סבלו מבידוד חברתי ומאובדן זכויות. גילדות מקצועיות השתמשו בחרמות ככלי להגנה על אינטרסים כלכליים. סוחרים שחרגו מכללי הגילדה עלולים היו להיות מוחרמים. תופעת החרם היא אפוא תופעה אנושית עתיקה, המופיעה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה. בעוד שהכלים והשיטות שימוש בכוח חברתי כדי להדיר השתנו, המהות נשארה זהה: בעשורים האחרונים גברה המודעות לתופעת ולפגוע בפרטים. החרם בבתי ספר. מחקרים מראים כי חרם חברתי עלול לגרום לנזקים רגשיים ופסיכולוגיים ארוכי טווח. ישנם מספר גורמים לחרם חברתי: האחד הוא הדינמיקה חרם מתפתח לעיתים קרובות כתוצאה הקבוצתית השלילית. מדינמיקה קבוצתית שלילית, בה ילדים חשים צורך להגדיר את עצמם באמצעות הדרת "האחר". בעידן הדיגיטלי דינמיקה זו מתעצמת באמצעות רשתות חברתיות, בהן ניתן להפיץ שמועות ולבצע חרם באופן אנונימי. . ילדים שנתפסים כשונים, בין אם השני הוא שוֹנוּת כגורם לסיכון בשל מראה חיצוני, התנהגות או רקע סוציו-אקונומי, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות מטרה לחרם. הרשתות החברתיות מאפשרות להדגיש שונות זו ולבצע חרם באופן פומבי ומשפיל.

בעידן הגורם השלישי הוא השפעת הרשתות החברתיות. הדיגיטלי חרמות מתרחבים לעיתים קרובות גם למרחב המקוון, וזה מקשה על הילד המוחרם למצוא מפלט. "בריונות רשת" כוללת פרסום פוגעני, הפצת שמועות ושיתוף תמונות מביכות, אשר עלולים להסב נזק רגשי עצום. ההשלכות של חרם הן ארוכות טווח. הקורבן מתקשה ביצירת מחקרים מראים כי ילדים שחוו חרם מתקשים לעיתים אמון: קרובות לבטוח באחרים, והדבר משפיע על יחסיהם הבין כמו כן החרם פוגע פגיעה אנושה בתחושת אישיים בבגרותם. , וזה משפיע על יכולתם של הערך העצמי של הקורבן לחרם ילדים להאמין בעצמם ולהגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם. : חוויות שליליות נוסף לכך מתפתחת נטייה לבידוד חברתי בילדות עלולות להוביל לנטייה לבידוד חברתי בבגרות, וזה ולבסוף, ישנה השפעה מעלה את הסיכון לדיכאון ולחרדה. החרם נמצא כמשהו שעלול לפגוע ישירה על הישגים לימודיים: .)2023 , ביכולת הריכוז והלמידה של הילדים (טרבלסי-חדד תתעוררי! – מערכת החינוך בתוך מסדרונות בתי הספר, לצד צחוקם של הילדים, מתחבאים גם קולות שבורים, קולות של בדידות. תלמידים רבים מדי חווים אלימות לסוגיה, מוצאים את עצמם בודדים במערכה, ללא מענה מספק ממערכת החינוך. בעוד שהתודעה הציבורית לנושא גוברת, נראה כי המערכת מתקשה להתמודד עם הממדים .)2010 , ; קורן 2017 , העצומים של התופעה (חכים ושביט הנתונים מדברים בעד עצמם: תלמידים רבים מעידים על תחושות בדידות, חרם ואלימות, הן פיזית הן מילולית. המרחב הווירטואלי, שהיה אמור לחבר, הפך לזירת התעללות חדשה, בה בריונות רשת מרסקת את נפשם של צעירים. ומערכת החינוך... מה איתה? אינה נותנת מענה מספיק! הכלים העומדים לרשות המערכת אינם מספקים. תוכניות התערבות חלקיות, מחסור באנשי מקצוע מיומנים, ובעיקר – אדישות מערכתית, יוצרים תחושה של הפקרות. תלמידים רבים

32