קשר עין גיליון 327 מאי-יוני 2025

ישנה חשיבות רבה למילים שבאמצעותן נשאלת השאלה, אך יותר מכך לדרך שבה שואלים, לטון הדיבור, לשפת הגוף ובעיקר הבעת הפנים ומבט העיניים. בנוסף, תפקידו של המתאם בין הצדדים יכול להיות פעמים רבות קריטי בשיח, כמו במקרה של שימוש במילים גבוהות בדיון עם אנשים שמדברים 'פשוט', מצב שעלול להתפרש כהתנשאות או השתדלות יתר להרשים את הסביבה, ולהפך. – את אחד המשפטים המשמעותיים שלמדתי במהלך כבוד קיבלתי במתנה מתלמיד שמינית, עולה חדש שניסה עבודתי להשתלב בתיכון. הוא הגיע מרקע סוציו־אקונומי מורכב, ובגיל כבר היה שותף דומיננטי בפרנסת המשפחה. 17 כאשר ההנהלה באה אליו בטענות חוזרות ונשנות בנוגע לחוסר הכבוד שלו לחלק מהמורים בתיכון, הוא נהג לענות במשפט: 'בשביל כבוד צריך לעבוד'. לא מייד הבנתי למה מתכוון הנער. רק בהמשך, כאשר הכרתי יותר את הרקע ממנו הגיע ואת המורכבות עימה התמודד, התבררה כוונתו. התקשורת בין צוות המחנכים לתלמיד השתנתה כאשר המודעות כלפי עולמו גברה והרקע המשפחתי שלו והאתגרים עימם התמודד צפו על פני השטח. מרכיב יצירת הכבוד אשר בא לידי ביטוי דרך השקעה בידע והיכרות עם האדם החדש במערכת, בא לידי ביטוי בלמידה והקניה של ידע מעשי ויישומי על אודות אנשים אחרים והתרבות ממנה הם מגיעים. ככל שנשקיע בלמידה והיכרות עם מרכיבי התרבות ממנה מגיע הפרטנר החדש במערכת, כך יגדל הסיכוי להצליח לייצר שיתופי פעולה פרודוקטיביים ותחושת שייכות. – הקשבה כתהליך קוגניטיבי־רגשי חותרת לחיפוש הקשבה משמעות והבנה. במציאות הסובבת אותנו נמצא, במקרים רבים, כי הקשבה איננה כדי להבין, אלא רק מתוך כוונה להשיב. משפט רווח הנאמר ברמה זו הוא בדרך כלל: 'עברתי בדיוק את אותו דבר. תן לי לספר לך את החוויה שלי'. אחת הטענות שמעלים חלק מהמשתתפים בנוגע להקשבה היא על כך שהיא מצריכה זמן, שהוא משאב יקר עבורם. חשוב לזכור שהקשבה אמפתית גוזלת פחות ממחצית הזמן הנדרש לתיקון אי הבנות המתגלות מאוחר יותר. 'להיות מי שמקשיבים לו' הוא צורך אנושי בסיסי של כל אדם. במרבית המקרים זה כל מה שאנו מבקשים מהצד השני. לסיכום, מודעות כלפי תפישת ההשתלבות הבין-תרבותית, בכלל, לצד 6 ) בפרט Cultural Competency( וכשירות תרבותית פיתוח כלים ומיומנויות אישיות, בכוחם ליצור אקלים של שיח מוגן, שיאפשר שיתוף הדדי כן ופתוח במסע ההתמודדות וההתפתחות של אנשי חינוך, ויביא לחיבור המשמעותי בין 2002 , בנואה, כשירות תרבותית 6

האנשים למערכת סכ"ה הדדית – סקרנות, כבוד והקשבה. תהליך יצירת ה'חמין' בחדר המורים כמטפורה למארג הרב תרבותי אליו אנו חותרים הינו תהליך ארוך טווח, שבתחילה יכול להיתפש בחשדנות וכאיום על הסטטוס קוו הקיים בקרב אנשים ומערכות. אולם כמו בכל דבר שמהווה 'ערעור' או הפרעה, שמזיז מ'אזור הנוחות' ויכול להוות בסופו של דבר הזדמנות פז לחדשנות ויזמות מחוץ לקופסה, כך גם בכל הנוגע להשתלבות תרבותית של אנשי חינוך חדשים במערכת. אתגר ההשתלבות בסביבה רב-תרבותית פועם ונוכח בכל מקום בחברה הישראלית, וביתר שאת במוסדות החינוך. הטמעת תפישה לרב-תרבותיות, ובתוכה מיומנויות לשיח בין-תרבותי ולקבלת החלטות חוצה תרבויות, הינה הקרקע הנדרשת לקליטתם של אנשי חינוך חדשים ברמה האישית והחברתית על מנת לחזק את הישגי צוות המורים הודות למה שהם מביאים עימם - כישרונות, ידע, ניסיון חיים ורעננות. כמו כל קרקע - בטרם היא הופכת לפורייה – היא זקוקה ראשית לטיפוח וליגיעה. חשוב לזכור שהקשבה אמפתית גוזלת פחות ממחצית הזמן הנדרש לתיקון אי הבנות המתגלות מאוחר יותר.

"אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: לא יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין 7 יגעתי ומצאתי – תאמין"... מגילה ו' ב 7

*ד"ר מיכל אסף היא ד"ר לקבלת החלטות במנהיגות, מייסדת תוכנית מב"ת למנהיגות בינתרבותית המטמיעה מיומנויות לקבלת החלטות ולניהול שיח בקונפליקט במוסדות חינוך וארגונים, מחברת הספרים 'החלטות קטנות החלטות גדולות' ו'קבלת החלטות של גולדה מאיר – אנליזה' בהוצאת קיימברידג' בריטניה.

42