קשר עין גיליון 328 יולי-אוגוסט 2025

מורה למתמטיקה ומחנך בחטיבה העליונה בראשון לציון, מדריך מורים מחוזי למתמטיקה | אוריאל שקד

ג, ״ ל תשפ ״ השיר נכתב על ידי מורה שכול מתלמידו ביום הזיכרון לחללי צה לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולמרבה הצער, תקף גם לימים אלה ומבטא רחשי לב של מורות ומורים שאיבדו תלמידים ותלמידות במלחמות ישראל מורה עם כנפיים שַׁכּוּלוֹת

מוֹרֶה מְאֻש ָּׁר וּמָסוּר, ש ֶׁנָּתַן נִש ְׁמָתוֹ. יָדַע לְהָבִין לְלִבּוֹ, לְהָאִיר מַבָּטוֹ. הַת ַּלְמִיד לֹא יַזְקִין, חָקוּק ש ְׁמו בַּק ִּיר. ש ׁוֹתֵת ת ְּנוּמַת עוֹלָמִים, וְש ָׁם אֵין מֵעִיר. אֶת פ ָּנָיו הַיָּפִים, הַפ ְּרָחִים מְכַס ִּים. וְאֵין, אַף רוּח נוֹש ֵׁב, לֹא יָבִיא הַנִּס ִּים. הַכָּנָף נִתְלְש ָׁה, יֵש סֶדֶק בַּלּוּחַ. הַמ ּוֹרֶה הוּא ש ַׁכּוּל עִם פ ֶּצַע פ ָּתוּחַ.

ת ַּחַת כַּנְפֵי הַמ ּוֹרֶה, ת ַּחַת כַּנְפֵי הַש ְּׁכִינָה. נַש ְּׁבו רוּחוֹת הַרְבֵּה, סוּפָה גְּדוֹלָה או סְעָרָה עֲדִינָה.

מִת ּוֹך ת ֹּרֶן נָפְש ׁו כְּנָפַיִם מָתַח וְיֵש ׁ, מְסַפ ְּרִים, עַל כֹּל נוֹצָה הוּא טָרַח כָּל כָּנָף הִיא ת ַּלְמִיד, כָּל נוֹצָה לו הִיא נֵר. הַנָּתִיב לֹא אָחִיד, גַּם פ ְּרָחִים ש ֶׁבַּזֵּר. יָדַע הַמ ּוֹרֶה גַּאֲוַת אֵם וְדַאֲגַת אָב. יָדַע אֲבִיב ת ַּלְמִידָיו וַעֲטֶרֶת אֲנָש ָׁיו. רָאָה צָרָה, נֶחָמָה, גַּם ש ִׂמְחָה גַּם יָגוֹן. נְטִיעוֹת ש ֶׁבַּגַן, עַד פ ְּסִיפָס הַת ִּיכוֹן.

וְאֵין לו מֵכִין, לַמ ִּכְת ָּב ש ֶׁנִּגְלָה. לֹא בֹּחַן מַקְדִּים וְגַם לֹא ת ְּפִלָּה. וּבָאָה ש ׁוּרָה עִם בְּש ׂוֹרָה אֲרוּרָה. רוּח ש ָׁתַק, סָמְרָה ש ְׂעָרָה ּ.

וְאַף מִלָּה, כָּעֵת קִפ ָּאוֹן. יוֹצֵא רֶחֶם כִּת ָּתוֹ, יֶדַע אוֹר אַחֲרוֹן.

זֶה אוֹתו הַמ ּוֹרֶה, ש ֶׁחִבֵּק, ש ֶׁת ָּמַךְ. אוֹתו הַמ ּוֹרֶה, ש ֶׁהָרִים! הוּא הָפַךְ. גִּדֵּל ת ַּלְמִידִים לְטוֹב, הֶעֱמִידָם לְתִפְאֶרֶת. וְכָּעֵת מַלְאָכִים, נָטְלו הַמ ִּש ְׁמֶרֶת.

23