קשר עין גיליון 328 יולי-אוגוסט 2025

מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית | דורית לרר

כ שאני אומרת שאני עובדת באקדמיה ללשון העברית התגובות נעות בין "מה, עם הפרופסורים האלה שאומרים איך צריך לדבר?" ל"אה, עם המצחיקים האלה מהאינסטגרם?" והתשובה היא כן – האקדמיה היא גם וגם, ועוד הרבה דברים באמצע. לא צריך להיות מורה ללשון כדי לאהוב את העברית. גם המורה למתמטיקה והמורה לחינוך גופני אוהבים את שפתם וקשורים אליה ברגשות מיוחדים: כששומעים עברית בחו"ל, כשבוחרים שמות לילדים, כשמאזינים לשיר נוגע ללב או כשצוחקים ממשחק מילים מוצלח. האקדמיה ללשון העברית משופעת

של ימי הביניים – פרשנות והלכה, תרגומי מדע ופילוסופיה, שירת ספרד, ספרי מסע, אנציקלופדיות ראשונות ועוד; ומבחר ומספרות התחייה 18 מספרות ההשכלה שהחלה במאה ה־ שבישרה את תחיית הדיבור העברי. בשנה 19 בסוף המאה ה־ שעברה החלה האקדמיה לאסוף גם עדויות על לשונם של 20 דוברי העברית הראשונים בארץ ישראל בתחילת המאה ה־ באמצעות מכתבים, יומנים אישיים וכדומה. באוצרות הללו של הכתיבה העברית לדורותיה על פני שלושת אלפי שנים אפשר לעיין באתר "מאגרים" של האקדמיה – אתר שהוא תשתית למחקרים רבים בכל מדעי היהדות.

אוהבי העברית,

יש לכם בית!

באוהבי עברית שהחליטו להקדיש את מרצם למחקר השפה, לשימורה ולפיתוחה וגם להנגשת המידע על העברית לציבור הרחב בצורה בהירה ומושכת. הכול מכירים את תפקידה של האקדמיה בקביעת תקן העברית, ובמיוחד בהעמדת מילים עבריות חדשות לשימוש הציבור. חלקן נשמעות תחילה מוזרות – האם באמת נאמר מִלַּת רַחַש ? אבל לאחר כמה שנים, רבות מן המילים buzz word במקום האלה נקלטות: מאוורר, מרקם, משאית, מסוף, תוכנה, ועוד עשרות חידושים נאמרים בטבעיות כבר עשורים, בעוד שדימות, רוגלה ומילים חדשות אחרות מן השנים האחרונות עדיין עושות את דרכן אל הזרם המרכזי של העברית. האקדמיה מכריעה גם בסוגיות של דקדוק ומסדירה את הכתיב (דוגמא או דוגמה?) ואת התעתיק (איך אמורים לתרגם 'הרצלייה' בשלטים?). מאחורי העברית העכשווית הזאת מסתתרת היסטוריה של מעל שנות עברית. את ההיסטוריה הזאת חוקרים ומתעדים 3,000 באקדמיה ללשון העברית במדור הגדול ביותר שלה. החיבורים העבריים הקדומים החשובים ביותר – התנ"ך, המשנה והתלמוד – נקראו באקדמיה מתוך כתבי יד עתיקים ונותחו מבחינה לשונית, ולצידם נאספו ונותחו שלל עדויות אחרות על קורותיה הארוכים של השפה: ממצאים מן העת העתיקה – כתובות ארכאולוגיות ומגילות מדבר יהודה; יצירות מגוונות מן האלף הראשון לספירה – פיוטים קדומים, מכתבים פרטיים ומסמכים, ספרות גאוני בבל הענפה, כתבי הקראים ועוד; מבחר מן העושר

לצד המאגרים האלה האקדמיה מטפחת ארכיון ובו מסמכים היסטוריים ואוספי הקלטות נדירים – למשל הקלטות של הגיית העברית בתפוצות ישראל השונות, ומוציאה לאור ספרי מחקר וכתבי עת. אבל אנחנו מאמינים שהסיפור היחיד במינו של תולדות העברית ותחייתה אינו עניין רק לחוקרים ולאנשי מקצוע – הסיפור הזה שייך לכולנו, ודוברי העברית הם שיכתבו את הפרקים הבאים בו. לכן הקמנו מרכז הדרכה שמספר אותו בשפה שווה לכל נפש: המבקרים באקדמיה בהדרכה הקבוצתית פוגשים ציורי קיר, חידות, מוצגים מוזֵאליים מקוריים מעיזבונו של אליעזר בן־יהודה ומשחקים הידודיים (אינטראקטיביים), ומקיימים דיון מעורר מחשבה על שפה וזהות. פרק מיוחד מוקדש למקומם המרכזי של נשות החינוך ואנשי החינוך בפלא תחיית הדיבור באוקטובר 7 העברי. המרכז, שנפתח רק כחודש לפני אירועי , אירח מאז קבוצות רבות של תלמידי תיכון, מורים, 2023 סטודנטים, גמלאים, משפחות ומבקרים אחרים. הפנייה המיוחדת של מרכז ההדרכה לתלמידי החטיבה העליונה ולצוותי ההוראה היא חלק משאיפתה של האקדמיה להיות בית למורים: במעגל הראשון למורים לעברית, לתנ"ך ולַמקצועות רבי המלל, ובמעגל השני למורים כולם. האקדמיה עורכת השתלמויות מקצועיות בכל תחומי הלשון ורבות מהן מוכרות לגמול לעובדי הוראה. גם השתלמויות המפמ"ר מתקיימות זה כמה שנים באקדמיה. בית למורים, ומה עם התלמידים? ובכן –

24