קשר עין גיליון 328 יולי-אוגוסט 2025

)2025 " ד"ר ללימודי מגדר ומחברת הספר "להתיר את הקשר" (הוצאת "אדמה | אפרת אנג'ל קצור

שיער, מגדר וחינוך הדיון על מופעי שְׂעַר הראש הנשי כלל אינו עניין שטחי או פרטי, אלא תופעה תרבותית שמגלמת בתוכה מערכות של כוח, הבניית זהות ושליטה בגוף

סוגיית השיער לא פעם – דרך תקנונים, אמירות, סנקציות, לפעמים גם דרך בדיחות "תמימות". אלא שהשיער, כמו הלבוש, הוא מקום שבו גוף ותודעה נפגשים. עבור רבות מהתלמידות, הדרך שבה הן בוחרות לעצב את שערן היא דרך לנסח זהות – מגדרית, דתית, עדתית או אישית. שיחה על שיער היא דרך נגישה ולא מאיימת לפתוח דלתות רחבות לשיח מגדרי. היא נוגעת בחוויה היומיומית, דרכה אפשר לדבר על נורמות, על דיכוי ועל חירות. חשוב מכך – היא מאפשרת לתלמידות לחוות עצמן כבעלות ידע. הן "מומחיות" לחוויה של עצמן, והכיתה הופכת לזירה שבה הן יכולות לנסח, לשתף ולבקר. מכאן שהדיון על שיער מהווה הזדמנות פדגוגית לשאול שאלות ביקורתיות על מגדר, על גוף, על סמכות ועל חופש. למשל: מי מחליטה מה "מכובד" או "נאה"? מה נחשב "יפה", "מוזנח", • "שובבי", "פרוע"? מי קובע את ההגדרות האלה? ולמה זה שונה בין בנים לבנות? • שיער, נהלים ותסרוקות, והבחנה בין חופש ביטוי ַ ה מִשמוּע • של בנים לעומת זה של בנות. מה הקשר בין שיער לצניעות? האם זהו אקט של כניעה או • דווקא של התנגדות? האם דיכוי נשי באמצעות כיסוי שיער כפי שהוא נתפס • בחברה החילונית, אינו שווה ערך לשעבוד של נשים חילוניות למספרות? האם מופעי שיער לא שגרתיים הם חתרנות, ביטוי עצמי • המערער את הגבולות הסמליים, ואם כן - עד כמה הם נפוצים במחוזותינו? בתוך מרחב הכיתה – מרחב בו נבנות תודעות ומושגי יסוד,

“למה את לא אוספת את השיער שלך?”, “מה זה הצבע הזה?", "תסדרי את השיער שלך”, “את חייבת להסתפר", "למה הסתפרת?", "את נראית כמו בן", "ככה לא הולכים לבית ספר"... הערות כמו אלה נאמרות לנשים ונערות מכל שכבות האוכלוסייה: מרצות, תלמידות, קופאיות, כמעט כל אישה שמעה הערה על השיער שלה בשלב כלשהו בחייה. אבל מאחורי ההתייחסות לשיער לכאורה כעניין של "טיפוח" מסתתרות תפיסות מגדריות עמוקות, נורמות מגדריות של מותר ואסור לבת, מה נחשב "נשי מדי", "מושך מדי", "מוזנח ש ְׂעַר הראש הנשי – על שלל מופעיו – הופך לסמן של מדי". נורמות, ציפיות, חרדה חברתית וביקורת מוסרית. מדוע שיער של נשים מעורר כל כך הרבה תגובות רגשיות, חברתיות ותרבותיות, ומה אפשר ללמוד מזה על תהליכי ראש נשי נדמה כשולי, כמעט הסוציאליזציה שלנו? שְׂעַר טריוויאלי. אך האם ייתכן שמדובר דווקא בצומת טעון של כוח, מגדר, מיניות וזהות? במאמר זה אציע מבט חינוכי ומגדרי, מתוך כוונה להזמין את לפתוח שיח ביקורתי על כל מה ששיער אנשי ונשות החינוך כסמן של הבניות מגדריות, תפיסות מספר לנו, ובכלל זה שיער של צניעות, משטור ואידאלים תרבותיים של יופי. למה שיער? לכאורה, שיער הוא עניין פרטי, אסתטי, אולי אפילו שטחי. זהו בפועל, מדובר בזירה מרחב אישי פרטי אך גם מרחב גלוי שלנו. – במיוחד עבור נשים. זהו סמל של נשיות, חברתית טעונה צניעות, מרד, שליטה. שיער אינו סתם חומר שמתארך, אלא אזור שבו החברה והאישה נפגשות – לעיתים בעדינות, ולעיתים בכוח. מה לחינוך ולשיער? כמחנכות ומחנכים, אנו פוגשים/ות את

36