קשר עין גיליון 329 ספטמבר-אוקטובר 2025

שמתרחש שינוי. : שילוב של פעולה וחישה בזמן אמת, . לולאות תפיסה סגורות 2 כך שהמערכת תשלוט על מה היא חשה בעולמה בתיאום עם הסביבה, מתי היא חשה זאת ואיך – כמו שבעל חיים עושה בכל רגע. ומה הרלוונטיות של כל זה לחינוך והוראה? בין תפיסה ביולוגית לעיבוד מלאכותי מדגישה ההבחנה שהמוח אינו מחשב, אלא איבר חי הפועל בתוך העולם, עם העולם, דרך פעולות שמבנות את החוויה. הפער העיקרי בין האדם למכונה אפוא אינו באופי החישוב – אלא באופי החוויה. תפיסה, כך מסתבר, אינה חישוב; היא קודם כול אקט של התמזגות עם הסביבה. בינה מלאכותית מתמחה במרחב המוח–מוח בצורה מרשימה, עד כדי כך שהיא עלולה לאיים על השליטה האנושית במרחב זה. לעומת זאת, כישוריה במרחב המוח–עולם עדיין פרימיטיביים למדי. להבחנה זו יש משמעויות חשובות בתחומי תעסוקה, תרבות, פוליטיקה וחינוך. בתחום החינוך וההוראה חשוב להיות מודעים להבחנה זו בבואנו לתכנן הן את השימוש במערכות בינה מלאכותית בהוראה הן את חינוכו של הדור הצעיר לחיים משותפים עם בינה מלאכותית.

במשימות סטטיות – למשל, סיווג תמונות – הן מצליחות לעיתים טוב מהאדם. אך בסביבות דינמיות – כמו נהיגה, שיחה בזמן אמת, או משחק פיזי – הביצועים שלהן נחותים בהרבה. רכב אוטונומי, למשל, עדיין מתקשה להתמודד עם מצבים נדירים ובלתי צפויים. ההשוואה עם המערכות הביולוגיות מעלה שייתכן שהבדלים אלה נובעים מההבדלים בעקרונות הפעולה של המערכות. המערכות המלאכותיות לא תופסות באמצעות לולאות חישה תנועה. כתוצאה מכך אין להן שליטה על איסוף הנתונים ואין להן יכולת ליצור חיבור יציב עם הסביבה - להיות נוכחות בסביבה. נוסף לכך, הקלט שלהן מסונכרן וסטטי. למשל, בראייה הן מקבלות תמונות מלאות בקצב נמוך קבוע, בניגוד למערכות הביולוגיות שמתבססות על קלט לא־סינכרוני בקצב שנקבע על ידי הסביבה. מה ניתן ללמוד מכך? אם נרצה לפתח בעתיד מערכות מלאכותיות שיפעלו בעולם באופן "ביולוגי", יהיה צורך לשנות את אופן הפעולה שלהן. שני כיוונים בולטים נראים בהקשר זה: : מערכות שיגיבו רק לשינויים. . עיבוד מבוסס-אירועים 1 כך פועלת הרשתית בעין: רוב התאים אינם פעילים כלל עד

35