קשר עין גיליון 330 נובמבר-דצמבר 2025

רב במתרחש, בדיוק כפי שכל אחד מאיתנו מצפה שיכבדו אותו. אני מאמין שאם נגדל קהל של צרכני תרבות, לא רק נרוויח מקרקע פורייה ליצירה ענפה של תרבות ישראלית בעתיד, אלא נעודד שיח בריא ומכבד בחברה שלנו. כלי לשוויון הזדמנויות – מופעי תרבות לבתי ספר במסגרת הנגשת מופעי תרבות לבתי הספר לכל בית ספר ניתנת האפשרות לבחור ולהטמיע תוכני העשרה לתלמידיו. כאן מוטלת עלינו, המחנכים, אחריות כבדה: להבטיח חשיפה לאומנות איכותית, ברמה שוות ערך לזו המקובלת במדינות מתקדמות. ללא חשיפה מובנית, רבים מהתלמידים לא יזכו להיכרות עם אופרה, תיאטרון, מוזיקה קלסית, אומנות פלסטית או מחול. אין זה תפקידו של הבית בלבד לספק זאת. בית הספר מעניק נגישות ושוויון אמיתי – בייחוד עבור תלמידים מהפריפריה, מהחברה הערבית או מקהילות חדשות, שלהם לרוב אין אפשרות כלכלית או תרבותית להגיע אל מופעי אומנות מקצועיים. חשוב להדגיש: ההבחנה בין אומנות לבידור איננה מותרות אקדמיים. אומנם לכל אחד מקום משלו, אך כאשר בחירת התכנים הבית-ספריים מתבססת על מכנה משותף נמוך מדי, אנו מחמיצים את ההזדמנות לטפח דור עם יכולת פרשנות, עומק תרבותי וחשיבה ביקורתית. יצירות חינוכיות בראי המחול – "גליץ" ו"קומזיץ" כמי שעמד שנים רבות מול תלמידים כמורה וכיום כיוצר וכמנהל אומנותי של להקת המחול קמע, אני רואה חובה לבנות מופעים המותאמים למפגש החינוכי. מפגש ראשוני עם מחול חייב להיות נגיש ורלוונטי, אחרת נאבד את התלמידים כקהל עתידי וניצור חוויה מרחיקה. ”, מופע מחול לבמה, יצרתי מראה של כיתה וחצר “גליץ במופע בית הספר. הרקדנים הופכים לדמויות מתבגרות הנאבקות עם

דחייה, שונות ובחירות אמיצות בתוך המארג החברתי. הפסקול כולו מורכב מנכסי צאן ברזל של הזמר הישראלי, וכך מאפשר לתלמידים לפענח את ההתרחשות על הבמה. כדי להגביר את האינטראקטיביות, גם תלמידים ומורים מוזמנים לעלות לבמה ולהפוך לחלק מהיצירה עצמה. חוויתי שוב ושוב כיצד תלמידים שנכנסו לאולם בספקנות יצאו ממנו מרותקים, עם תחושת מסוגלות להבין, לפרש ואף להתווכח על מה שראו – זוהי ראשיתו של תהליך חינוכי אמיתי. ” שמתקיים כמופע זירה בתוך בתי הספר קומזיץ במופע “ עצמם, מתקרבים התלמידים אל הרקדנים “בגובה העיניים”. זוהי חגיגה ים-תיכונית של תרבויות וזהויות – בבחירת המוזיקה

ובשפה התנועתית – חוויה מעגלית ופולחנית שמחזירה עטרה ליושנה, ל”קומזיץ” של פעם, למפגש קהילתי שהתקיים בו שיח על אידאולוגיה, ערכים ואחדות. דווקא בימים של פילוג ושסע בחברה הישראלית, נוצרת במופע הזה שעה של קירוב לבבות ושמחה משותפת. שתי היצירות הללו אינן “מופעים בידוריים”, אלא הן כלים פדגוגיים וחינוכיים לכל דבר. הן מאפשרות לתלמידים חוויה אומנותית נוגעת ורלוונטית, אך גם מרחיבות את עולמם, מפתחות סקרנות, ומעודדות חשיבה עצמאית וביקורתית.

28